התחילו ללמודככר זהב טהור. שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִשְׁקָלָהּ עִם כָּל כֵּלֶיהָ אֶלָּא כִּכָּר, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר (מנחות פ"ח). וְהַכִּכָּר שֶׁל חֹל שִׁשִּׁים מָנֶה, וְשֶׁל קֹדֶשׁ הָיָה כָּפוּל, ק"ך מָנֶה, וְהַמָּנֶה הוּא לִיטְרָא שֶׁשּׁוֹקְלִין בָּהּ כֶּסֶף לְמִשְׁקַל קוֹלוֹנְיָא, וְהֵם מֵאָה זְהוּבִים - עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה סְלָעִים וְהַסֶּלַע אַרְבָּעָה זְהוּבִים:
כִּכְּרָא דִדְהַב דְכֵי יַעְבֵּד יָתַהּ יָת כָּל מָנַיָא הָאִלֵין:
ככר זהב פרש״י ככר של חול ששים מנה ושל קדש כפול ק״כ מנה והמנה הוא הליטרא ששוקלים בה כסף למשקל קולוניא והוא מאה זהובים. הרי שבמנורה ונרותיה היו חמשים ליטרין זהובים למנין העולם שנותנים מאתיים ארבעים פשוטין בליטרא. אבל שאר כליה לא היו בכלל הככר כמו שארז״ל.
כִּכַּר זָהָב וְגוֹ׳. בְּפֶרֶק ב׳ מִדּוֹת (מנחות פח,א) תַּנְיָא: ״כִּכַּר זָהָב טָהוֹר״ וְגוֹ׳, לָמַדְנוּ לַמְּנוֹרָה שֶׁבָּאָה מִן הַכִּכָּר, מִנַּיִן לְרַבּוֹת נֵרוֹתֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֵת כָּל הַכֵּלִים״. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף מַלְקָחֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֹתָהּ״.
וְלַעֲמֹד עַל אֲמִתָּתָן שֶׁל דְּבָרִים, נַשְׂכִּיל לָדַעַת מַה הָיָה חָסֵר לִי בִּידִיעַת מִצְוַת הַמְּנוֹרָה שֶׁעָלָיו הֻצְרַךְ לוֹמַר פָּסוּק זֶה. וָאֶרְאֶה כִּי בְּלֹא פָּסוּק זֶה לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שִׁעוּר זָהָב הַמְּנוֹרָה אִם כִּכָּר אִם חֶצְיוֹ, לָזֶה בָּא וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב הַשִּׁעוּר דְּכִכַּר זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה. וְאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ שִׁעוּר הַמְּנוֹרָה אָז נִכְנַסְנוּ בְּסָפֵק אִם הַנֵּרוֹת בִּכְלַל הַשִּׁעוּר אוֹ לֹא. וְטַעַם שֶׁלֹּא נִכְנַס אֶלָּא בִּסְפֵק הַנֵּרוֹת וְלֹא בִּסְפֵק הַמֶּלְקָחַיִם וְהַמַּחְתּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהַמֶּלְקָחַיִם וְהַמַּחְתּוֹת בֵּאֵר הַכָּתוּב וְאָמַר ״זָהָב טָהוֹר״, וְאִם הֵם מִשִּׁעוּר הָרָשׁוּם בַּמְּנוֹרָה לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר בָּהֶם זָהָב טָהוֹר, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַנֵּרוֹת שֶׁלֹּא הִזְכִּיר בָּהֶם זָהָב נִשְׁאֲרוּ בְּסָפֵק אִם הֵם מֵהַכִּכָּר. וְאֵין לוֹמַר כִּי מִמָּה שֶׁלֹּא אָמַר זָהָב טָהוֹר שְׁמַע מִנָּהּ שֶׁהֵם מֵהַכִּכָּר, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר כִּי לֹא הִקְפִּיד ה׳ עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ אוֹ מִן הַזָּהָב אוֹ מִן שְׁאָר הַמַּתָּכוֹת לְצַד שֶׁעוֹמְדִים לְתַשְׁמִישׁ וּלְעוֹלָם אֵינָם מֵהַכִּכָּר. לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב וְאֵת כָּל כֵּלֶיהָ, הֲרֵי בֵּרֵר סְפֵקָן שֶׁהָיִינוּ מִסְתַּפְּקִין בַּנֵּרוֹת וְאָמַר שֶׁהֵם מֵהַכִּכָּר, אֲבָל מֶלְקָחַיִם וּמַחְתּוֹת אֵין לִי סָפֵק בָּהֶם מִמָּה שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר בָּהֶם זָהָב טָהוֹר וַדַּאי שֶׁאֵינָם מֵהַכִּכָּר. וּמֵעַתָּה לֹא חָשׁ עָלַי הַכָּתוּב לִטְעוֹת בְּמַאֲמַר ״אֵת כָּל כֵּלֶיהָ״ שֶׁנִּכְנָס גַּם מֶלְקָחַיִם וּמַחְתּוֹת.
אִם כֵּן קָשֶׁה, לָמָּה אָמַר הַכָּתוּב תֵּיבַת ״אוֹתָהּ״ לְמַעֵט? אִם לְמַעֵט מֶלְקָחַיִם וּמַחְתּוֹת הֲרֵי אֵין צָרִיךְ מִעוּט. וְנִרְאֶה לוֹמַר, בְּהָעִיר עוֹד בַּכָּתוּב, אַחַר הָאֱמֶת שֶׁאֵין בִּכְלַל הַכִּכָּר הַמֶּלְקָחַיִם וְהַמַּחְתּוֹת, לָמָּה סִדֵּר מִצְוַת כִּכַּר זָהָב טָהוֹר אַחַר שֶׁהִזְכִּיר מֶלְקָחַיִם וּמַחְתּוֹת, שֶׁמִּזֶּה יְחֻיַּב הַשֵּׂכֶל לוֹמַר שֶׁגַּם עֲלֵיהֶם חוֹזֵר הַדִּבּוּר? שֶׁאִם לֹא כֵן הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים לוֹמַר ״כִּכַּר זָהָב טָהוֹר וְגוֹ׳ וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ״, וְאַחַר כָּךְ יְצַו ה׳ ״מַלְקָחֶיהָ וּמַחְתּוֹתֶיהָ״, וְאָז עַל כָּל פָּנִים לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר תֵּיבַת ״אוֹתָהּ״ לְמַעֵט מַלְקָחֶיהָ וּמַחְתּוֹתֶיהָ, כִּי מְמֻעָטִים הֵם כֵּיוָן שֶׁלֹּא הֻזְכְּרוּ אֶלָּא אַחַר אָמְרוֹ ״כִּכַּר זָהָב״ וְגוֹ׳:
אָכֵן הִנֵּה הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן הַתּוֹרָה בָּחַר לוֹמַר פָּסוּק וּמַלְקָחֶיהָ וְגוֹ׳ קוֹדֶם אָמְרוֹ כִּכָּר זָהָב וְגוֹ׳ לִשְׁתֵּי סִבּוֹת. הָאֶחָד לְצַד שֶׁהוּא אוֹמֵר וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר (שמות כה:מ), לָזֶה סָמַךְ פָּסוּק זֶה לְמַאֲמַר הַמְּנוֹרָה וְכֵלֶיהָ שֶׁהֵם נֵרוֹתֶיהָ, וְאִם הָיָה מְסַדֵּר פָּסוּק זֶה ״כִּכַּר זָהָב״ וְגוֹ׳ קוֹדֶם ״וּמַלְקָחֶיהָ״ הָיָה נִשְׁמָע שֶׁחוֹזְרִים הַדְּבָרִים גַּם עֲלֵיהֶם, וְלֹא כֵן הוּא, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הֶרְאָהוּ ה׳ תַּבְנִית הַמֶּלְקָחַיִם וְהַמַּחְתּוֹת בָּהָר.
וְסִבָּה שְׁנִיָּה, לִסְמוֹךְ מֶלְקָחַיִם לְנֵרוֹת - לוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁהַמֶּלְקָחַיִם נַעֲשׂוּ בִּפְנֵי עַצְמָם, גַּם הַנֵּרוֹת דּוֹמוֹת לָהֶם בִּפְרָט זֶה שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם בִּפְנֵי עַצְמָן, הֲגַם שֶׁהֵם מֵהַכִּכָּר לֹא מִפְּנֵי זֶה תִּתְחַיֵּב לוֹמַר שֶׁהָיוּ מִקְשָׁה כַּכַּפְתּוֹרִים וּגְבִיעִים וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה כִּי מִמַּה שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַנֵּרוֹת עִם שְׁאָר הַפְּרָטִים שֶׁהִזְכִּיר בְּמִקְשָׁה שְׁמַע מִנָּהּ כִּי אֵינָם בִּכְלָל, וְאִם כֵּן לֹא הָיָה צָרִיךְ לָרֶמֶז הַנִּזְכָּר, עִם כָּל זֶה כֵּיוָן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״כִּכַּר זָהָב טָהוֹר וְגוֹ׳ אֵת כָּל הַכֵּלִים״ (שמות כה:לט), הֲרֵי הִשְׁוָה אוֹתָם לַמְּנוֹרָה, וְתָבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר כִּי גַּם לָזֶה נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְכָלְלָם שֶׁיִּהְיוּ בְּמִקְשָׁה, כִּי לֹא מָצִינוּ פְּרָט מִפְּרָטֵי הַמְּנוֹרָה שֶׁהוּא מֵהַכִּכָּר וְאֵינוֹ מֵהַמִּקְשָׁה, לָזֶה בָּא הַכָּתוּב וְהִסְמִיךְ עִנְיַן הַמֶּלְקָחַיִם וְהַמַּחְתּוֹת לַנֵּרוֹת לוֹמַר כַּנִּזְכָּר.
וְהִנֵּה אַחַר שֶׁהָיָה צֹרֶךְ בַּדָּבָר לִכְתֹּב פָּסוּק ״כִּכַּר זָהָב״ וְגוֹ׳ אַחַר פָּסוּק ״וּמַלְקָחֶיהָ״ וְגוֹ׳ לַטְּעָמִים הַנִּזְכָּרִים, חָשׁ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא יַשְׂכִּיל מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר כִּי זֹאת הִיא כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיֹאמַר הָא וַדַּאי שֶׁלֹּא דִּבֵּר כְּסֵדֶר זֶה אֶלָּא לְהַכְנִיס הַמֶּלְקָחַיִם וְהַמַּחְתּוֹת בְּשִׁעוּר הַכִּכָּר, וְיִדְחוֹק לוֹמַר טַעַם אָמְרוֹ ״זָהָב טָהוֹר״ לְאֵיזוֹ דְּרָשָׁה, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר לְעַכֵּב בָּהֶם, הֲגַם שֶׁהַמְּנוֹרָה אָמַר בָּהּ הַכָּתוּב רִבּוּי ״תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה״, מִכָּל מָקוֹם אֲפִלּוּ מִשְּׁאָר מַתָּכוֹת בְּאֵלּוּ צְרִיכִין לִהְיוֹת זָהָב טָהוֹר. אֲשֶׁר עַל כָּרְחוֹ נִתְחַכֵּם ה׳ וְאָמַר תֵּבַת אוֹתָהּ לְמַעֵט מַלְקָחֶיהָ וּמַחְתּוֹתֶיהָ שֶׁאֵינָם מֵהַכִּכָּר, וְהוֹדָעַת הַנֵּרוֹת שֶׁהֵם מֵהַכִּכָּר מֵאָמְרוֹ אֵת כָּל הַכֵּלִים בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת. וּמֵעַתָּה נַחֲזִיק לוֹמַר שֶׁטַּעַם שֶׁסִּדֵּר פָּסוּק וּמַלְקָחֶיהָ וְגוֹ׳ קֹדֶם פָּסוּק כִּכַּר זָהָב וְגוֹ׳ שֶׁהוּא לַסִּבּוֹת שֶׁכָּתַבְנוּ, וְלָזֶה דָּרַשׁ הַתַּנָּא תֵּבַת ״אוֹתָהּ״ לְמַעֵט מַלְקָחֶיהָ וּמַחְתּוֹתֶיהָ, וְ״אֵת כָּל הַכֵּלִים״ לְרַבּוֹת הַנֵּרוֹת. וְאָמַר כָּל לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ נֵר אֶחָד אֵין לַעֲשׂוֹתוֹ אֶלָּא מֵהַכִּכָּר. וּלְדֶרֶךְ זֶה הִרְוַחְתִּי אָמְרוֹ אֵת כָּל הַכֵּלִים וְלֹא אָמַר ״וְאֵת״ לוֹמַר ״אוֹתָהּ אֵת״ וְגוֹ׳, ״אֵת כָּל״ וְגוֹ׳ ״וְאוֹתָהּ״, וְהָבֵן.