שְׁמוֹת כ״ה · ל״ז

את נרתיה. כְּמִין בָּזִיכִין שֶׁנּוֹתְנִין בְּתוֹכָן הַשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילוֹת:

והאיר על עבר פניה. עֲשֵׂה פִּי שֵׁשֶׁת הַנֵּרוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי הַקָּנִים הַיּוֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ מְסֻבִּים כְּלַפֵּי הָאֶמְצָעִי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַנֵּרוֹת כְּשֶׁתַּדְלִיקֵם מְאִירִים אֶל עֵבֶר פָּנֶיהָ - מֻסָּב אוֹרָם אֶל צַד פְּנֵי הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא גּוּף הַמְּנוֹרָה:

וְתַעְבֵּד יָת בּוֹצִינָהָא שִׁבְעָא וְתַדְלֵק יָת בּוֹצִינָהָא וִיהוֹן מְנַהֲרִין עַל קֳבֵל אַפָּהָא:

נרתיה - לוצי"ש בלע"ז שנותנים את השמן והפתילות.

והעלה - הכהן

את נרותיה - שבעה על שבעה הקנים.

והאיר על עבר פניה - ידליק הפתילות אל עבר מול המנורה שזהו לצד השלחן שכנגדו, כדכתיב: ואת המנורה נוכח השלחן. וכן כתב: אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות - שכל שבעתן מאירין לצד השלחן שכנגדו לפניה.

וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ. וְזֶה שֶׁיִּהְיֶה אוֹר נֵרוֹת הַיָּמִין וְנֵרוֹת הַשְּׂמֹאל מְכֻוָּן אֶל הָאֶמְצָעִי. וְכֵן רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה עִנְיַן הָאוֹר הַשִּׂכְלִי בְּחֵלֶק הָעִיּוּנִי וְגַם כֵּן אוֹרוֹ בְּחֵלֶק הַמַּעֲשִׂי, שֶׁיִּהְיוּ פוֹנִים אֶל הָאוֹר הָעֶלְיוֹן לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, כִּי אָז יָאִירוּ כֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁיִּעֵד בַּמְּנוֹרָה בְּאָמְרוֹ (במדבר ח:ב-ד) "בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה וְכוּ' וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה מִקְשָׁה", כִּי בִּהְיוֹת כָּל הָאוֹר מְכֻוָּן לְאֶחָד בְּעִנְיַן הַמִּקְשָׁה הַמּוֹרֶה אַחְדוּת, אָז נִרְאֶה אוֹר כִּי יָהֵל מִן הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל.

ועשית את נרתיה כתב עשיה לנרות ללמדך שהם היו כלים לבדם ונעים ונדים היו מן הקנים וראיה לדבר כפתוריהם וקנותם ממנה היו, וכתיב ויעש את נרתיה שבעה.

נרותיה שבעה כנגד שבעה ימי השבוע, וכנגד שבעה מזלות חמה נוגה כוכב לבנה שבתי צדק מאדים המאירים לעולם.

והעלה הכהן את נרתיה ז׳‎ על שבעה הקנים, והאיר הנרות על עבר פניה ידליק הנרות מאותו צד שכל הקנים נראין היינו על עבר פני המנורה.