לֹֽא־תִזְבַּ֥ח עַל־חָמֵ֖ץ דַּם־זִבְחִ֑י וְלֹֽא־יָלִ֥ין חֵֽלֶב־חַגִּ֖י עַד־בֹּֽקֶר׃

לא תזבח על חמץ וגו'. לֹא תִשְׁחַט אֶת הַפֶּסַח בְּי"ד בְּנִיסָן עַד שֶׁתְּבַעֵר הֶחָמֵץ (מכילתא):

ולא ילין חלב חגי חוּץ לַמִּזְבֵּחַ:

עד בקר. יָכוֹל אַף עַל הַמַּעֲרָכָה יִפָּסֵל בְּלִינָה, תַּ"לֹ עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה (ויקרא ו'):

ולא ילין. אֵין לִינָה אֶלָּא בְעַמּוּד הַשַּׁחַר, שֶׁנֶּאֱמַר עַד בֹּקֶר, אֲבָל כָּל הַלַּיְלָה יָכוֹל לְהַעֲלוֹתוֹ מִן הָרִצְפָּה לַמִּזְבֵּחַ (מגילה כ'):

לָא תִכּוֹס עַל חֲמִיעַ דַם פִּסְחִי וְלָא יְבִיתוּן בַּר מִן מַדְבְּחָא תַּרְבֵּי נִכְסַת חַגָא עַד צַפְרָא:

דם זבחי. הוא זבח חג הפסח הנאכל על מצות ומרורים:

חלב חגי. הוא שה תמים שהוא חיוב, וכן כתוב "בהעלות העולה והחלבים" (דה"ב לה יד) עד הבקר:

לא תזבח על חמץ - שתהא השבתת שאור קודמת לוא"ו שעות של ארבעה עשר שהוא זמן שחיטת פסח משבע ולמעלה.

חלב חגי - הפסח. כתוב בו: ולא תותירו ממנו עד בקר. והוא הדין לאימורין.

ולא ילין חלב חגי אמורי פסח.

עד בקר כדין גופו של פסח שנאמר בו ולא תותירו ממנו עד בקר.

חגי קרבני דוגמא אסרו חג בעבותים. למעלה בפרשת בא הזהיר בפסח מצרים וכאן הזהיר בפסח דורות.