שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כׇּל־זְכ֣וּרְךָ֔ אֶל־פְּנֵ֖י הָאָדֹ֥ן ׀ יְהֹוָֽה׃

שלש פעמים וגו'. לְפִי שֶׁהָעִנְיָן מְדַבֵּר בַּשְּׁבִיעִית, הֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יִסְתָּרְסוּ רְגָלִים מִמְּקוֹמָן:

כל זכורך. הַזְּכָרִים שֶׁבְּךָ:

תְּלַת זִמְנִין בְּשַׁתָּא יִתְחֲזוּן כָּל דְכוּרָךְ קֳדָם רִבּוֹן עָלְמָא יְיָ:

שלש. ואלה השלש פעמים שאמרתי לך לא יראו פני ריקם, הזכרים לבדם שהם בני מצות ואינם חולים שלא יוכלו לבוא:

האדון ה' - והארץ שלו שלא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות כמו שמפורש בפ' כי תשא. שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך ואת פני האדון ה' אלהי ישראל. וסמיך ליה: כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות וגו'. וכן בכל מקום לפי ענין המעשה (בהקב"ה) שבפרשה קורא את הקב"ה. וגם רבותינו דרשו: הנה האדון ה' צבאות מסעף פארה בכל מקום שאתה מוצא את הלשון הזה מוציא דיורין ומכניס דיורין.

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה. לְהוֹדוֹת עַל הַחֵרוּת, וְעַל הָאָבִיב וְעַל הַקָּצִיר וְעַל הָאָסִיף, כִּי מִמֶּנּוּ הַכֹּל.

אֶל פְּנֵי הָאָדוֹן. יֵאָמֵר אָדוֹן עַל מַנְהִיג עִנְיָנִים הַנִּפְסָדִים. אָמַר אִם כֵּן שֶׁהוּא אָדוֹן פְּנֵי הָעָם הַנִּרְאִים בִּפְרָט, וּבְהֵרָאוֹתָם לְפָנָיו הֵם כְּעֶבֶד הַמְקַבֵּל פְּנֵי רַבּוֹ, וְהוּא גַּם כֵּן אֲדוֹן הַקַּרְקַע, כְּאָמְרוֹ (ויקרא כה:כג) "כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי", וְשֶׁלָּזֶה רָאוּי לְהוֹדוֹת לְפָנָיו עַל הָאָבִיב הַקָּצִיר וְהָאָסִיף בִּיבוּל הָאָרֶץ. וּלְפִיכָךְ.

שלש פעמים אהדריה קרא בשביל יראה כל זכורך.