ראשית. זהו ואם תקריב מנחת בכורים (ויקרא ב יד) כי עם היחיד מדבר, כאשר אפרש במקומו, והזכיר זה אחר לא תשחט על חמץ דם זבחי, כי משם יחלו הבכורים:
אמרו חסרי הדעת, כי גדי מגזרת מגד, ולא יתכן כי מ"ם מגד שרש, והעד הנאמן, עם פרי מגדים (שה"ש ד יג) כי ככה לא ימצא בלשון הקדש, ועוד מה טעם לא תבשל, ואין כח ביד אדם לבשל המגד, וכתוב וממגד תבואות שמש (דבר' לג יד), ומה טעם לומר בחלב, ואנה מצאנו כלשון הזה, ועוד מה טעם אמו, ואנה נקרא העץ אֵם המגד, וכל זה חשבו בעבור שמצאנו זאת המצוה עם ראשית בכורי אדמתך, והנה גם הוא במקום אחר עם הבשר לא תאכלו כל נבלה (שם יד כא), והוא הישר, רק הזכירה עם הבכורים, כי אז ירבו ויגדלו הגדיים, ויש אחר, שאמר לא תבשל כמו לא תאחר שיעמוד עם אמו יותר משבעה ימים ואם כן מה טעם להזכיר המצוה הזאת פעם אחרת, ועוד כי ראייתם, בשל קציר (יואל ד יג) ואיננו רק בשול, כי השמש מבשלת כמו האש, וככה הבשילו אשכלותיה (ברא' מ י), ורבי שלמה אמר, כי גדי הוא הקטן הרך, וזה השם יאמר לקטן השור והכבש וראייתו גדי עזים (שם לח), כי מה צורך לסמכו ואיננו כן, כי גדי לא יקרא רק שהוא מהעזים, ובלשון ערבי הוא גדי ולא יאמר על מין אחר, רק יש הפרש בין גדי ובין גדי עזים, כי גדי גדול מגדי עזים, כי עודנו צריך היותו עם העזים, וככה שעיר ושעיר עזים וחכמים קיבלו שלא יאכל ישראל בשר בחלב, ועתה אפרש, דע כי מנהג התורה לדבר על ההווה כמו בת היענה (ויקרא יא טז), למה שינה הכתוב לומר ככה, ותהיה הבת כוללת כל המין וכזה לא מצאנו, דע כי בשר היענה יבש כעץ, ואין המנהג שיאכלנו אדם, כי אין בו ליחה, ולא יאכל מכל המין רק הבת, כי היא נקבה וקטנה, יש בה מעט ליחה ולא כן הזכר הקטן וככה אין אדם אוכל בשר בחלב, כי אינו מאכל ערב, והבשר לא יתבשל רק בזמן רב, והחלב אינו כן כי אין המנהג עד היום בארץ ישמעאל שיאכל אדם טלה מבושל בחלב, בעבור שיש בטלה ליחה רבה, וככה בחלב והנה הוא מזיק על כן לא יאכל, ובעבור כי בשר הגדי אין בו ליחה, וכשהוא קטן הוא חם, על כן יבשלו הגדי בחלב, ואל תתמה בעבור שלא נהגו אנשי אלה המקומות לאכול גדי עזים, כי כל הרופאים מודים, כי אין בשר כמוהו, ואפילו לחולים התירו שיאכלוהו, וכן אוכלים אותו בספרד ואפריקא וארץ ישראל, ופרס, ובבל, גם ככה היה מנהג הקדמונים, שני גדיי עזים טובים (ברא' כז ט), ונעשה לפניך גדי עזים (שופ' יג טו), והכהן אוכל גדי עזים, אחד לחטאת, ובעבור שאין מנהג אדם לאכול בשר חי אסור לבשל הגדי בחלב אמו, וי"א כי אין בשול כי אם באש, והלא כתוב, ובשל מבושל במים (למעלה יב ט), ובדברי הימים, בשלו בסירות (דה"ב לה יג), ואין לנו צורך לבקש מה טעם איסורו, כי נעלם מעיני הנבונים אולי היה כי אכזריות לב הוא לבשל הגדי עם חלב אמו, כדרך, ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו (ויקרא כב כח), גם לא תקח האם על הבנים (דבר' כב ו), ומנהג רוב האדם שאין להם צאן ויקנו החלב בשוק, והחלב יהיה מאוסף משיות רבות, אולי הקונה הגדי לא ידע אנה אמו והנה אם קנה חלב, אולי יש בו בחלב אם הגדי שקנה ויהיה עובר, וכל ספק שהוא מן התורה לחומרא, והנה גם הישמעאלים מודים, כי אם יבושל הגדי בחלב אמו שהתולדות שוה, אז הוא יותר ערב, והכתוב דבר על ההוה, והנה הקדמונים ז"ל החמירו להסיר כל ספק, ואסרו בשר בחלב, והשם שנתן להם חכמה, הוא יתן משכורתם שלימה, ועוד אדבר למה הזכיר הכתוב זאת המצוה פעם שנית, גם שלישית, במקום כל אחד מהם:
