שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֔ים תָּחֹ֥ג לִ֖י בַּשָּׁנָֽה׃

רגלים. פְּעָמִים; וְכֵן כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים (במדבר כ"ב):

תְּלַת זִמְנִין תֵּחוֹג קֳדָמַי בְּשַׁתָּא:

שלש רגלים. פעמים, לי לבדי תהיה עבד שתעבוד שלש רגלים בשנה, ותבא לפני כעבד שיביא דורון לאדונו על כן כתוב אחריו את פני האדון ה' (פ' יז) כמו לפני האדון ה', וכן ולא יראו פני ריקם (פ' טו) והזכיר זה בעבור כי יש ימים ידועים הולכים עו"ג להבליהם, על כן כתוב תחוג לי לבד:

ומלת תחוג. תזבח כמו אסרו חג בעבותים (תה' קיח כז):

רגלים. מגזרת רגל כי רובם רגלים הם:

תָּחֹג לִי. כְּעִנְיַן "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו" (תהלים קמט:ב), עַל הֶפֶךְ "וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת" (שמות לב:יט).

שלש רגלים אין אתה צריך לטרוח בעבודתי ולבטל בשבילה רק ג׳‎ פעמים בשנה ומה לך אצל אלהים אחרים.

תחג לי לשמי שבשלשתם אתה שמח.