שְׁמוֹת כ״ג · י״ג

וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם תִּשָּׁמֵ֑רוּ וְשֵׁ֨ם אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לֹ֣א תַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א יִשָּׁמַ֖ע עַל־פִּֽיךָ׃

במילים פשוטות

ובכל אשר אמרתי אליכם תישמרו, ושם אלוקים אחרים לא תזכירו, לא יישמע על פיך. רש״י מבאר ש״ובכל אשר אמרתי תישמרו״ בא לעשות כל מצוות עשה באזהרה, שכל שמירה שבתורה אזהרה היא, ו״לא תזכירו״ - שלא יאמר לו אדם שמור לי בצד עבודה זרה פלונית או תעמוד עמי ביום חגה. אבן עזרא מבאר שהזכיר עתה עבודה זרה, ו״לא תזכירו״ - שלא תזכירו שמותם להישבע בהם, וגם שלא ישביעו בהם עובדיהם. הכתוב מצווה לשמור על כל דברי ה', ואוסר להזכיר את שמות האלילים. בכך קובעת התורה גבול חד בין עבודת ה' לעבודה זרה: אין לתת לאלילים מקום אף בדיבור ובלשון, כדי שלא יחדרו לתודעת האדם ולחייו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו. לַעֲשׂוֹת כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה בְּאַזְהָרָה, שֶׁכָּל שְׁמִירָה שֶׁבַּתּוֹרָה אַזְהָרָה הִיא בִּמְקוֹם לָאו (מנחות ל"ו):

לא תזכירו. שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ שְׁמֹר לִי בְּצַד עֲ"זָ פְּלוֹנִית, אוֹ תַעֲמֹד עִמִּי בְּיוֹם עֲ"זָ פְּלוֹנִית; דָּ"אַ - וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ, לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה עֲ"זָ כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן (הוריות ח'), וְהַנִּזְהָר בָּהּ כְּשׁוֹמֵר אֶת כֻּלָּן:

לא ישמע מִן הַגוֹי על פיך. שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה שֻׁתָּפוּת עִם גוֹי וְיִשָּׁבַע לְךָ בַּעֲ"זָ שֶׁלּוֹ נִמְצֵאתָ שֶׁאַתָּה גּוֹרֵם שֶׁיִּזָּכֵר עַל יָדְךָ (סנהדרין ס"ז):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּבְכֹל דִי אֲמָרִית לְכוֹן תִּסְתַּמְרוּן וְשׁוּם טַעֲוַת עַמְמַיָא לָא תִדְכְּרוּן לָא יִשְׁתְּמַע עַל פּוּמְכוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ובכל אשר. עתה הזכיר ע"ג, והטעם כל מה שאמרתי הם מצותי ומשפטי, ולא כן משפטי אלהים אחרים. ואמר לא תזכירו. שלא תזכירו שמותם להשבע בהם, גם שלא ישביעו בהם עובדיה, וזהו ולא ישמע על פיך שתשביעו בו אחרים, שלא תאמר לע"ג השבע לי באלהיך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ובכל אשר אמרתי אליכם - מיום התחלת הדברות עד עכשיו תשמרו. חוזר וכופל ושונה אזהרותיו. ורבותינו דרשו: לרבות שביתת כלים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ. בְּכָל הָאַזְהָרוֹת שֶׁאָמַרְתִּי צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲלֵיהֶן, אֲבָל בְּאַזְהָרַת עֲבוֹדָה זָרָה לֹא יַסְפִּיק לְהִשָּׁמֵר מֵעֲבֹר עָלֶיהָ, אֲבָל צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר אֲפִלּוּ מֵהַזְכִּיר שְׁמָהּ.

לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ. אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים לֹא יִשָּׁמַע בְּהַסְכָּמָתְךָ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ובכל אשר אמרתי אליכם מכל מה שהזהרתי אתכם בשבתות של שאר השנים תשמרו בשבתות של שביעית, ד״‎א לא בשביתת שור וחמור ובן אמה בלבד אני מזהירך אלא אף בכל דבר שצריך שביתה אני מזהירך כגון כלים. ד״‎א ובכל אשר אמרתי אליכם מיום שנתנו עשרת הדברות עד עכשו. תשמרו תהיו נזהרים חוזר וכולל כל אזהרותיו דוגמא ארור אשר לא יקים וגו', ד״‎א אזהרה לכל מצות עשה כמו שפרש״‎י. מכאן אמרו בכל התלמוד עשה דוחה לא תעשה שהרי בכלל עשה יש לא תעשה עמו, דתשמרו הוי לא תעשה. ד״‎א ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו. לא קאי הוא אלא אלא תעשה דאי קאי הוא אעשה א״‎כ כל מצות עשה ישנן בכלל לא תעשה כדאמרינן כל מקום שנאמר בו השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה והיכן ימצא עשה לבדו בלא לאו.

ושם אלהים אחרים סמכו כאן לומר בכל אשר אמרתי אליכם יש לכם להזכיר, אבל לא בשם אלהים אחרים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ וּבְכֹל וְגוֹ׳ תִּשָּׁמֵרוּ וְלֹא אָמַר וְכָל אֲשֶׁר וְגוֹ׳ תִּשָּׁמֵרוּ, יְכַוֵּן לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כג:) כִּי מִנְיַן מִצְווֹת עֲשֵׂה הֵם רמ״ח כְּנֶגֶד רמ״ח אֵבָרִים שֶׁל אָדָם וְשס״ה לֹא תַעֲשֶׂה הֵם כְּנֶגֶד שס״ה גִּידָיו (זהר ח״א קע:), וְהוּא מַה שֶׁרָמַז שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם אֲקַיֵּם כָּךְ וְכָךְ מִצְווֹת וְיַסְפִּיקוּ לִשְׁמִירָתִי, לָזֶה אָמַר וּבְכֹל אֲשֶׁר וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ בְּכָל הַמִּצְווֹת תִּהְיוּ נִשְׁמָרִים וּבְחֶסְרוֹן אֶחָד מֵהֶם תֶּחְסַר הַשְּׁמִירָה לְאוֹתוֹ אֵבָר הַמְכֻוָּן לָהּ.

וְשֵׁם אֱלֹהִים וְגוֹ׳. בָּא לוֹמַר, כְּשֵׁם שֶׁשְּׁמִירַת כָּל הַמִּצְווֹת תּוֹעִיל לְכָל אָדָם לְמִנְיַן אֵבָרָיו וְשס״ה גִּידָיו, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ שְׁמִירָה לִכְלָלוּת הָאָדָם בִּכְפִירַת עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה, וְיַחְזִיק בְּשׁוֹמֵר וְעוֹשֶׂה כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדוֹ עֲשׂוֹת, וְיִהְיוּ נִשְׁמָרִים בְּאֶמְצָעוּת כְּפִירַת עֲבוֹדָה זָרָה כָּל אֵיבָרָיו וְגִידָיו, הֲגַם שֶׁלֹּא עָשָׂה הַמִּצְוָה הַהִיא וְלֹא בָּאָה לְיָדוֹ הָעֲבֵרָה וְנִשְׁמַר מִמֶּנָּה. וְדַוְקָא מִן הַסְּתָם, אֲבָל אִם מְבַטֵּל לְהֶדְיָא קְצָת מֵהַמִּצְווֹת - לֹא יִהְיֶה נִשְׁמָר בְּאוֹתוֹ אֵבָר הַמְכֻוָּן לְאוֹתָהּ מִצְוָה שֶׁמְּבַטֵּל לְצַד כְּפִירָתוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל