וַתֹּֽאמֶר־לָ֥הּ בַּת־פַּרְעֹ֖ה לֵ֑כִי וַתֵּ֙לֶךְ֙ הָֽעַלְמָ֔ה וַתִּקְרָ֖א אֶת־אֵ֥ם הַיָּֽלֶד׃

בת פרעה אומרת לאחות ״לכי״, והעלמה הולכת וקוראת את אם הילד. רש״י מבאר ש״ותלך העלמה״ מלמד שהלכה בזריזות ובעלמות כעלם. אונקלוס מתרגם ״ואזלת עולמתא וקרת ית אמיה דרביא״. אבן עזרא מעיר על צורת המילים ״לכי״, ״וילך״, ״וישב״ בדקדוק. הפסוק ממשיך את מהלך התושייה: בת פרעה נענית להצעת האחות, ומרים ממהרת בשמחה להביא את אמה שלה. כך נסגר המעגל וההשגחה מובילה לכך שיוכבד תזכה להיניק את בנה בגלוי ואף בשכר, לאחר שהוצפן והושלך אל היאור.