שְׁמוֹת ט״ו · כ״ו

אם שמוע תשמע. זוֹ קַבָּלָה שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם:

תעשה. הִיא עֲשִׂיָּה:

והאזנת. תַּטֶּה אָזְנַיִם לְדַקְדֵּק בָּהֶם:

כל חקיו. דְּבָרִים שֶׁאֵינָן אֶלָּא גְּזֵרַת מֶלֶךְ, בְּלֹא שׁוּם טַעַם, וְיֵצֶר הָרָע מְקַנְטֵר עֲלֵיהֶם: מָה אִסּוּר בְּאֵלּוּ? לָמָּה נֶאֶסְרוּ? כְּגוֹן לְבִישַׁת כִּלְאַיִם וַאֲכִילַת חֲזִיר וּפָרָה אֲדֻמָּה וְכַיּוֹצֵא בָהֶם (יומא ס"ז):

לא אשים עליך. וְאִם אָשִׂים הֲרֵי הוּא כְּלֹא הוּשְׂמָה, כי אני ה' רפאך - זֶהוּ מִדְרָשׁוֹ. וּלְפִי פְשׁוּטוֹ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ וּמְלַמֶּדְךָ תוֹרָה וּמִצְווֹת לְמַעַן תִּנָּצֵל מֵהֶם, כָּרוֹפֵא הַזֶּה הָאוֹמֵר לָאָדָם, אַל תֹּאכַל דָּבָר זֶה פֶּן יְבִיאֲךָ לִידֵי חֹלִי זֶה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ" (משלי ג'):

וַאֲמַר אִם קַבָּלָא תְקַבֵּל לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָךְ וּדְכָשַׁר קֳדָמוֹהִי תַעְבֵּד וְתַצֵית לִפִקוּדוֹהִי וְתִטַר כָּל קְיָמוֹהִי כָּל מַרְעִין דִי שַׁוֵיתִי בְמִצְרַיִם לָא אֲשַׁוִנוּן עֲלָךְ אֲרֵי אֲנָא יְיָ אַסָךְ:

ויאמר אם שמוע תשמע. כבר הזכרתי כי כל שמיעה שאחריה למ"ד או בי"ת אין פי' לשמוע הדבר רק להבין טעם הענין הנושא הדבר והנה זו השמיעה שיבין מה מצוה לעשות:

והישר בעיניו תעשה. אלו מצות עשה:

והאזנת למצותיו. מצות לא תעשה להתבונן מה הם:

ושמרת כל חקיו. שלא יעבור עליהם, כמו "ולא תלכו בחקות הגוי" (ויקרא כ כג), וחקת השם שלא יעשו כמעשיהם:

וטעם המחלה. יש לך לזכור כי בעיניך ראית המחלה והנגעים והמכות אשר שמתי במצרים בעבור שמרדו בי ואם תשמע חקי תמלט מהם, שלא אעשה לך כאשר עשיתי להם, ועוד כי אני ה' אהיה רופאיך מכל מחלה שגזרתי להיותם על הארץ, אין לך צורך לרופא, כאשר רפאתי המים המרים שאין יכולת ברופאים לרפאם, והנה דבר מרה הפך המכה הראשונה כי מימי היו מתוקים ולא יכלו לשתות מהם, וכאן המים המרים שבו מתוקים, והנה השם עשה הדבר והפכו על יש לך להשמר שלא תמר בו, ולאהוב אותו כי הוא ייטיב לך:

כל המחלה אשר שמתי במצרים - שעשיתי מימיהם דם ולא היה להם מים לשתות.

לא אשים עליך כי אני ה' רפאך - אשר רפאתי למים. כדכתיב לשון זה באלישע כשריפא המים.

כל המחלה - במים מדבר, כדכתיב: וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך.

אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ. לְקַבֵּל עָלָיו אוֹתוֹ חֹק שֶׁשָּׂם לְךָ, וּמִכָּאן וָאֵילָךְ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ כוּ', אָז תִּמָּלֵט מִכָּל מַדְוֵי מִצְרַיִם. אֲבָל אִם תְּקַבֵּל עָלֶיךָ עַתָּה וְאַחַר תִּבְגּוֹד, יָשִׂים עָלֶיךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה בְּלִי סָפֵק. וְזֶה הָיָה כְּעִנְיַן אֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר אוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁעַד שֶׁלֹּא בָאתָ לְמִדָּה זוֹ אָכַלְתָּ חֵלֶב אֵינְךָ עָנוּשׁ כָּרֵת, חִלַּלְתָּ שַׁבָּת אֵינְךָ חַיָּב סְקִילָה, וְעַכְשָׁו אָכַלְתָּ חֵלֶב אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת וְכוּ'" (יבמות מז.).

כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ. וְהַטַּעַם שֶׁאִם תְּקַבֵּל וְאַחַר כָּךְ תִּבְגּוֹד תִּהְיֶה נֶעֱנָשׁ, הוּא כִּי אָמְנָם כָּל מִצְוֹתַי הֵם לְרַפֹּאת אֶת נַפְשְׁךָ מֵחָלְיֵי הַתַּאֲווֹת וְהַדֵּעוֹת הַנִּפְסָדוֹת, לְמַעַן תִּהְיֶה קָדוֹשׁ לֵאלֹהֶיךָ, כְּאָמְרוֹ "וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי" (ויקרא כ:כו), וְאִם תִּבְגּוֹד, תֶּחֱלֶה וְתִתְחַלֵּל הַנֶּפֶשׁ, וְרָאוּי שֶׁיֵּעָנֵשׁ מִי שֶׁיְּחַלֵּל אֶת קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב.

ויאמר משה אם שמוע תשמע וגו׳‎ הקב״‎ה אומר לך כל המחלה אשר שמתי במצרים וגו', לקול ה׳‎ אלהיך תג בלמ״‎ד.

לא אשים עליך שאם אשים, עלי לטרוח לסלקה מעליך.

כי אני ה׳‎ רפאך מאחר שתשמע לקולי כמו שרפאתי המים שאין יכולת לשום רופא בלעדי.

וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ וְגוֹ׳ כָּל הַמַּחֲלָה וְגוֹ׳. כְּשֵׁם שֶׁעֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת שֶׁבְּיָדִי לְרַפֵּא דָּבָר מַר בְּדָבָר מַר כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מֵעַתָּה תְּקַבֵּל עָלֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה׳ וְלַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת נִרְאִים בִּתְחִלָּתָם קָשִׁים וּמָרִים, מִכָּל מָקוֹם סוֹפָם מְתוּקִים, כִּי הֵם מַרְפֵּא לָעֶצֶם וְרִפְאוּת לְשָׁרֶךָ, וְהֵם מַצִּילִין אוֹתְךָ מִן כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, הֵן חֳלִי הַגּוּפוֹת הֵן חֳלִי הַנְּפָשׁוֹת מֵעִנְיַן קִשּׁוּי עָרְפָּם. וְאִם אֵין אַתָּה מַרְגִּישׁ בִּסְגֻלַּת הַתּוֹרָה שֶׁתִּהְיֶה לְךָ לִתְרוּפָה עַל זֶה הָאֹפֶן, הִנֵּה אֲנִי ה׳ רֹפְאֶיךָ, וְרַק הָרוֹפֵא לְבַד צָרִיךְ לֵדַע סְגֻלַּת שֶׁל הַדְּבָרִים הַמְרַפְּאִים, אֲבָל הַנִּרְפָּא אֵינוֹ צָרִיךְ לֵידַע זֶה, רַק יַאֲמִין אֶל הָרוֹפֵא הַנֶּאֱמָן.

דָּבָר אַחֵר, שֶׁאָמַר: לָמָּה אֲנִי מַזְהִירְךָ שֶׁלֹּא תָּבֹא לִידֵי מַחֲלָה? לְפִי שֶׁאֲנִי ה׳ רֹפְאֶךָ, וְכָל רוֹפֵא דַּרְכּוֹ לְהַזְהִיר אֶת אוֹהֲבָיו שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת נַפְשָׁם מִן הַדְּבָרִים הַמְסַבְּבִים הַחֳלָאִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְהִתְעַסֵּק אַחַר כָּךְ בִּרְפוּאָתָם. כָּךְ אֲנִי מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל בִּדְבָרִים הַשּׁוֹמְרִים הַבְּרִיאוּת, שֶׁלֹּא תָּבֹא לִידֵי מַחֲלָה, לְפִי שֶׁאֲנִי ה׳ רֹפְאֶךָ, מַדְרִיכְךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ.

אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ אִם שָׁמוֹעַ לְחוֹק וּמִשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׂם כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ, תִּזְכּוּ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל ה׳, פֵּרוּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ד:לג) ״הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳, וּמְבַשְּׂרֵם שֶׁיִּזְכּוּ לְמַה שֶׁזָּכוּ אַחַר כָּךְ, וַה׳ נָתַן לָהֶם שַׁבָּת וְדִינִים קוֹדֶם (סנהדרין נו:) לְנַסּוֹתָם אִם יִשְׁמְעוּ לְמִצְווֹת אֵלּוּ יְצַוֶּה הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהוּא אָמְרוֹ לְמַעְלָה וְשָׁם נִסָּהוּ, פֵּרוּשׁ, אִם יַעֲמוֹד בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה.

וְתִמְצָא שֶׁכָּאן רָמַז הַכָּתוּב אַרְבַּע מִצְווֹת: לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת. כְּנֶגֶד לִלְמוֹד אָמַר אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳ בְּקוֹל ה׳ - זוֹ תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְכָפַל הַשְּׁמִיעָה לַטַּעַם הַנִּזְכָּר, גַּם לִרְמוֹז לָהֶם שֶׁיִּהְיֶה עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּחֵשֶׁק גָּדוֹל, שֶׁהֲגַם שֶׁעוֹדֶנּוּ לוֹמֵד יִתְאַוֶּה לִלְמוֹד עוֹד, וְזֶה יַגִּיד שֶׁאֵינוֹ שָׂבֵעַ וְקָץ בְּלִמּוּדוֹ. וּכְנֶגֶד לְלַמֵּד אָמַר וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לז,א) מָה אֲנִי בְּחִנָּם אַף אַתָּה בְּחִנָּם, וְשִׁעוּר הַדְּבָרִים הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת הוּא עִם בְּרוּאָיו, שֶׁנָּתַן לָהֶם הַתּוֹרָה בְּחִנָּם - תַּעֲשֶׂה גַּם כֵּן אַתָּה. וּכְנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה אָמַר וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו, וּכְנֶגֶד מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה אָמַר וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו - לְשׁוֹן שְׁמִירָה הַצּוֹדֶקֶת עַל לֹא תַעֲשֶׂה.

אֲשֶׁר שַׂמְתִּי וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁפֵּרַט לוֹמַר ״אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לְבַל יֹאמְרוּ כִּי אֵינוֹ מַבְטִיחַ אֶלָּא שֶׁלֹּא לְהָבִיא עֲלֵיהֶם מַחֲלָה, אֲבָל אִם בָּאָה לְזוּלַת, בַּהֲדֵי הוּצָא לָקֵי כְּרָבָא וְאֵין כָּאן הַבְטָחָה, לָזֶה אָמַר ״אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּמִצְרַיִם״, וּלְכוּ וּרְאוּ מַעֲשֵׂה מִצְרַיִם, שֶׁהֲגַם שֶׁהֵבִיא ה׳ כַּמָּה מַחֲלוֹת הָיָה ה׳ מַגְבִּיל לַמַּכָּה לְבַל תִּגַּע בָּהֶם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת חֲרוֹן אַף יַפְלִיא ה׳ לָהֶם חַסְדּוֹ וְיַצִּילֵם ה׳.

כִּי אֲנִי ה׳ רֹפְאֶךָ. פֵּרוּשׁ, לְצַד חוֹלָאִים שֶׁאֵינָם בִּידֵי שָׁמַיִם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות ל,א) הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִצִּנִּים וּפַחִים. לָזֶה אָמַר כִּי אֲנִי ה׳ רֹפְאֶךָ, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיִּקְרֶה לְךָ מִקְרֶה מֵהֶם, אֲנִי אֶרְפָּאֲךָ מֵהֶם.