שְׁמוֹת ט״ו · כ״ה

שם שם לו. בְּמָרָה נָתַן לָהֶם מִקְצָת פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָהֶם, שַׁבָּת וּפָרָה אֲדֻמָּה וְדִינִין (סנהדרין נ"ו):

ושם נסהו. לָעָם, וְרָאָה קְשִׁי עָרְפּוֹ, שֶׁלֹּא נִמְלְכוּ בְמֹשֶׁה בְּלָשׁוֹן יָפָה "בַּקֵּשׁ עָלֵינוּ רַחֲמִים שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מַיִם לִשְׁתּוֹת" אֶלָּא נִתְלוֹנְנוּ:

וְצַלִי קֳדָם יְיָ וְאַלְפֵהּ יְיָ אָעָא וּרְמָא לְמַיָא וּבַסִימוּ מַיָא תַּמָן גְזַר לֵהּ קְיָם וְדִין וְתַמָן נַסְיֵהּ:

ויצעק. זה העץ לא ידענו מה היה, רק דבר פלא היה, ואילו היו המים עומדים היינו אומרים דרך רפואה היה, ונכון הוא מה שאז"ל:

שׁם שׂם לו. השם לישראל:

חק ומשפט ליסר אותם וללמדם:

וטעם ושב נסהו. על דרך כי מנסה ה' אלהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים (דבר' יג ד), וככה ויענך וירעיבך (שם ה ג) ולמען נסותך להטיבך באחריתך (שם שם טז), להטיב הסובלים שלא הלינו על משה:

וירהו - לשון יורו משפטיך.

שם שם לו חוק ומשפט [ושם נסהו] - שם במרה על ידי עלילות (הנסיון) אשר שם (להצמיאם) למים ואח"כ ריפא להם את המים, התחיל להוכיחם שיקבלו עליהם את החוקים ואת המשפטים אשר ילמדם והוא יעשה צורכיהם. והיאך שם לו חוק ומשפט? שאמר להם: אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך וגו' ושמרת כל חקיו, שציוה אתכם.

וְשָׁם נִסָּהוּ. אִם יְקַבֵּל הַחֹק וְהַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׂם לוֹ, וְלֹא יַחֲזֹר לְסוּרוֹ, וְזֶה הַנִּסָּיוֹן הָיָה כִּי אָמְנָם אָמַר לְיִשְׂרָאֵל.

ויורהו ה׳‎ עץ וישלך אל המים אעפ״‎י שזה היה ביד הקב״‎ה להמתיק בלא עץ דרכו לעשות נסים כמנהג העולם שמטילין דבר מתוק לתוך דבר מר. [אל המים במים, אל במקום בי״‎ת].

שם לו חק ומשפט כמו שכתוב אחריו ויאמר אם שמע תשמע וגו׳‎ חק ומשפט פרש״‎י פרה אדומה ודינין, מיהו לא נעשית עד שנה שניה.