שְׁמוֹת ט״ו · כ״ד

וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

העם התלוננו על משה לאמר ״מה נשתה״. רש״י מבאר ש״וילנו״ הוא לשון נפעל, וכן התרגום ״ואתרעמו״, ומסביר שדרך לשון תלונה להסב את הדיבור אל האדם - מתלונן, מתרועם - ולא אומר ״לונן״ או ״רועם״. אבן עזרא מסכים ש״וילנו״ מבניין נפעל, ומביא דוגמאות ודן בדקדוק. הפסוק מתאר את תלונת העם על משה מחמת הצמא - שאלת ״מה נשתה״ מבטאת את מצוקתם וחוסר האמון. זוהי אחת מתלונות רבות של ישראל במדבר, המשקפות את הקושי לעבור מתלות מוחלטת אל אמונה בוגרת בה׳. התלונה על המים המרים תזכה למענה מיידי בפסוק הבא, שבו יורה ה׳ למשה כיצד להמתיק את המים, וילמד את העם לקח באמונה ובביטחון.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וילנו. לְשׁוֹן נִפְעָל הוּא, וְכֵן הַתַּרְגּוּם לְשׁוֹן נִפְעָל הוּא וְאִתְרַעֲמוּ, וְכֵן דֶּרֶךְ לְשׁוֹן תְּלוּנָה לְהָסֵב הַדִּבּוּר אֶל הָאָדָם - מִתְלוֹנֵן, מִתְרוֹעֵם וְלֹא אָמַר לוֹנֵן, רוֹעֵם, וְכֵן יֹאמַר הַלּוֹעֵז דקומפ"לישנ"ט ש"י בְלַעַז, מֵסֵב הַדִּבּוּר אֵלָיו בְּאָמְרוֹ ש"י:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִתְרָעָמוּ עַמָא עַל משֶׁה לְמֵימַר מָה נִשְׁתֵּי:

Onkelos Exodus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וילנו. מבנין נפעל, כמו וְיִכֹּנו (משלי טז ג) מן נכונו (שם יט כט) מהפעלים השניים או מעלומי העין, ואילו היה מבעלי הנו"ן היה על משקל וַיִגָשׁו:

Piotrkow, 1907-1911

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיִּלֹּנוּ וְגוֹ׳ לֵאמֹר. יְסַפֵּר הַכָּתוּב בִּגְנוּתָם כִּי בָּאוּ בְּרִיב, וְאֵין הַכָּתוּב מַקְפִּיד אֶלָּא עַל תְּלוּנוֹתָם, אֲבָל עַל פְּרָט אָמְרָם ״מַה נִּשְׁתֶּה״ לֹא יַקְפִּיד ה׳ אִם הָיוּ אוֹמְרִים כְּדֶרֶךְ שׁוֹאֵל חֶסְרוֹנוֹ.

Vocalized Edition