וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְגוֹ׳. הִקְרָה ה׳ לִפְנֵיהֶם עִנְיַן מֵי מָרָה לַחֲזוֹר וְלַעֲשׂוֹת בָּהֶם נִסָּיוֹן, אִם יִהְיוּ רְאוּיִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה. כִּי כְּבָר נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא בשלח (ויסע) פרשה א) בְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וַיּוֹרֵהוּ ה׳ עֵץ״: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה זַיִת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה עֲרָבָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים הַרְדּוּפְנֵי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אָמַר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה הֶרְאָהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג יח) ״עֵץ חַיִּים הִיא״. וּבֵאוּר הָעִנְיָן, שֶׁהַתּוֹרָה תְּחִלָּתָהּ מָרָה וְנִקְרֵאת ״תּוּשִׁיָּה״ שֶׁמַּתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ: ״לָמָּה נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה לְזַיִת? מָה זַּיִת זֶה תְּחִלָּתוֹ מַר וְסוֹפוֹ מָתוֹק, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כֵן״. וְהַמִּצְווֹת גַּם כֵּן לָאו לֵיהָנוֹת נִתְּנוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ״׳וְתַגֵּד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׳ דְּבָרִים קָשִׁים כְּגִידִין״. כִּי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ כְּמוֹ חֳלִי הַגּוּף, כִּי כְּמוֹ שֶׁרֹב חֳלָיֵי הַגּוּף דַּרְכָּם לְהִתְרַפְּאוֹת עַל יְדֵי לְקִיחַת עֲשָׂבִים מָרִים, וְאִם אֵין הַחוֹלֶה מַאֲמִין אֶל הָרוֹפֵא יְמָאֵן לְקַבְּלָם, כָּךְ בָּחֳלֳיֵי הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהָיוּ חוֹלִים עַל יְדֵי קְנִיַּת אֱמוּנוֹת רָעוֹת שֶׁקָּנוּ בְּמִצְרַיִם, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְרַפְּאוֹתָם עַל יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְזַיִת, כִּי רֵאשִׁיתָהּ מָרָה כַּזַּיִת. וְיֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן וְאוּלַי יְהַרְהֲרוּ יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם לֵאמֹר: ״אֵיךְ יִתָּכֵן לְרַפְּאוֹת דָּבָר מַר בְּדָבָר מַר?״ עַל כֵּן הֱבִיאָם ה׳ לִידֵי נִסָּיוֹן, וְהִקְרָה לִפְנֵיהֶם עִנְיַן מֵי מָרָה שֶׁנִּמְתְּקוּ בְּדָבָר מַר. וּבָזֶה ״נִסָּה אוֹתָם הָאֱלֹהִים״, אִם יַאֲמִינוּ שֶׁבְּכֹחַ אֱלֹהִי עָשָׂה מֹשֶׁה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, אָז יַאֲמִינוּ גַּם כֵּן שֶׁעַל יְדֵי הַתּוֹרָה יוּמְתַּק מְרִירוּת הַנֶּפֶשׁ. וְאִם יֹאמְרוּ שֶׁבְּכֹחַ אֵיזֶה לַחַשׁ עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה, לֹא יִהְיוּ רְאוּיִין לְקַבֵּל הַתּוֹרָה. לָכָךְ נֶאֱמַר ״וַיּוֹרֵהוּ ה׳ עֵץ״, וְהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיַּרְאֵהוּ״, אֶלָּא ״וַיּוֹרֵהוּ״ הַיְינוּ שֶׁלִּמְּדוֹ דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ד ד) ״וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי יִתְמָךְ דְּבָרַי לִבֶּךָ שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה״. וְצִוָּה לוֹ לָקַחַת עֵץ לִהְיוֹת דּוּגְמָא וּמָשָׁל אֶל הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת ״עֵץ חַיִּים״. וּלְמַאן דְּאָמַר שֶׁהָיָה זַיִת, אָתֵי שַׁפִּיר לְמָשָׁל עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁתְּחִלָּתָהּ מָרָה, כְּזַיִת זֶה שֶׁתְּחִלָּתוֹ מַר וְסוֹפוֹ מָתוֹק. וְעַל זֶה נֶאֱמַר ״שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ״, וְנִסָּיוֹן זֶה הוּא אִם יִהְיוּ רְאוּיִים לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה.
וְכַאֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ יִשְׂרָאֵל כִּי בְּכֹחַ אֱלֹהִי עָשָה מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל הַהוּא, עַל כֵּן מָסַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁם מִקְצָת מִצְווֹת: שַׁבָּת, וּפָרָה אֲדֻמָּה, וְדִינִין, וְכִבּוּד אָב וָאֵם. כִּי מִצְווֹת אֵלּוּ יֵשׁ לָהֶם יַחַס עִם זֶה הַמַּעֲשֶׂה, כִּי עַל יְדֵי שֶׁיַּאֲמִינוּ בְּנֵס זֶה יַאֲמִינוּ גַּם בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם אֲשֶׁר הַשַּׁבָּת מוֹרָה עָלָיו, כִּי נֵס זֶה קָרוֹב לִמְצִיאַת יֵשׁ מֵאַיִן, כִּי מְתִיקוּת מַיִם זֶה נִתְהַוָּה מִן לֹא דָּבָר, כִּי הָעֵץ אֲשֶׁר הֻשְׁלַךְ שָׁמָּה הָיָה גַּם כֵּן מַר, וְאִם כֵּן לֹא נִמְתְּקוּ הַמַּיִם כִּי אִם בִּדְבַר ה׳. וְכִבּוּד אָב וָאֵם יֵשׁ לוֹ דִּמְיוֹן עִם הַשַּׁבָּת, כִּי לֹא לְחִנָּם נִסְמְכוּ שְׁנֵי מִצְווֹת אֵלּוּ בְּדִבְּרוֹת רִאשׁוֹנוֹת וְאַחֲרוֹנוֹת, וּבְפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים (ויקרא יט ג) ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ״. וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בָּזֶה, שֶׁבָּא לְהוֹרוֹת שֶׁשְּׁלֹשָׁה שׁוּתָּפִין בָּאָדָם: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָבִיו וְאִמּוֹ, עַל כֵּן צִוָּה עַל כִּבּוּד שְׁלָשְׁתָּן יַחַד. כִּי כִּבּוּד הַשַּׁבָּת הוּא כִּבּוּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשַּׁבָּת מוֹפֵת עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה, נִמְשָׁךְ גַּם כֵּן לָדַעַת וּלְהוֹדִיעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשּׁוּתָף הַשְּׁלִישִׁי הַנּוֹפֵחַ בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, כִּי לְדַעַת מַאֲמִינֵי הַקַּדְמוּת אֵין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֵלֶק בִּיצִירַת הָאָדָם. וְזֶה סוֹד נְשָׁמָה יְתֵרָה שֶׁיֵּשׁ לְשׁוֹמְרֵי הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וּרְאָיָה לַדָּבָר שֶׁנִּצְטַוּוּ שְׁנֵיהֶם בְּמָרָה, מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בְּדִבְּרוֹת אַחֲרוֹנוֹת בְּשַׁבָּת וּבְכִבּוּד אָב וָאֵם ״כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין נו:) ״כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ״ בְּמָרָה. וְדוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ שֶׁסּוֹף תֵּבוֹת שֶׁל אַרְבַּע תֵּבוֹת אֵלּוּ עוֹלִין כְּמִסְפַּר ״מָרָה״, כִּי שָׁם נִצְטַוּוּ עֲלֵיהֶם. וְהַפָּרָה וְהַדִּינִין רְמוּזִים בְּמַה שֶּׁכָּתוּב ״חֹק וּמִשְׁפָּט״, דְּהַיְנוּ חֻקַּת הַפָּרָה וּמִשְׁפָּטִים וְדִינִין, וְרֶמֶז לַדָּבָר ״וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר״ (שמות כא א), סוֹף תֵּבוֹת ״מָרָה״. וּ״פָרָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם״, רֶמֶז לִקַּח מ״ם מִן ״פָּרָה״, אָז יִשָּׁאֵר ״מָרָה״. וְאַל תִּתְמַהּ עַל שֶׁנִּכְתָּב ״מוּם״ בְּוָי״ו, כִּי דּוֹמֶה לָזֶה כָּתַב רַבִּי יַעֲקֹב בַּעַל הַטּוּרִים פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח (בראשית לב טו) ״עִזִּים מָאתַיִם״ וְגוֹ׳, סוֹף תֵּבוֹת שֶׁל כֻּלָּם מ״ם, לְפִי שֶׁשָּׁלַח לוֹ בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְהַקְרָבָה.
וְטַעַם לְמִצְוָה זוֹ, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי שֶׁיִּרְאוּ שֶׁדָּבָר מַר יִתְרַפֵּא בְּדָבָר מַר כְּמוֹתוֹ, לֹא יְהַרְהֲרוּ אַחַר מִצְוָה זוֹ, שֶׁהַפָּרָה מְטַמְּאָה הַטְּהוֹרִים וּמְטַהֶרֶת הַטְּמֵאִים. וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרִ״י בַּעַל הַטּוּרִים. וְטַעַם לְמִצְוָה זוֹ עַכְשָׁו, כִּי עַל יְדֵי אֱמוּנַת הַחִדּוּשׁ יֵשׁ דִּין לְמַעְלָה אִם אֵין דִּין לְמַטָּה, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית עַל מַה שֶׁאָמַר רַבִּי יִצְחָק לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל הַתּוֹרָה מִבְּרֵאשִׁית כוּ׳, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִסְטִים אַתֶּם, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה, עַיֵּן שָׁם.
