וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ פַרְעֹ֖ה לֵ֣ךְ מֵעָלָ֑י הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ אַל־תֹּ֙סֶף֙ רְא֣וֹת פָּנַ֔י כִּ֗י בְּי֛וֹם רְאֹתְךָ֥ פָנַ֖י תָּמֽוּת׃

פרעה אומר למשה ״לך מעלי הִשמר לך אל תֹסף ראות פני כי ביום ראֹתך פני תמות״. אבן עזרא מבאר ש״תמות״ פירושו: אתה תהיה חייב מיתה שתמרוד במלכות. הפסוק מציג את קרע היחסים הסופי בין פרעה למשה: פרעה מגרש את משה בכעס ומאיים עליו במוות אם ישוב לראות את פניו. איום זה מסמן את סיום מסע ההתראות והמכות שנעשו במפגש ישיר, ומוליך אל השלב האחרון והמכריע. תגובתו הזועמת של פרעה, במקום היכנעות, חושפת עד כמה התחזק לבו והתעצם סירובו דווקא ככל שהמכות הלכו והחמירו.