וַיְמַהֵ֣ר פַּרְעֹ֔ה לִקְרֹ֖א לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר חָטָ֛אתִי לַיהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם וְלָכֶֽם׃

פרעה ממהר לקרוא למשה ולאהרן ואומר ״חטאתי לה׳ אלהיכם ולכם״. אבן עזרא מבאר ש״וימהר פרעה לקרֹא״ נעשה על ידי שלוחיו, ושהוסיף לומר ״חטאתי״ בעבור שגירש אותם קודם בקלון מאת פניו. ספורנו מדייק שמיהר פרעה בטרם יאכל הארבה את שורשי החיטה והכוסמת ושאר העשבים - כלומר לפני שיושלם החורבן. הפסוק מציג הודאה מהירה ודחופה של פרעה, חריפה מקודמותיה: הוא מודה בחטא לא רק כלפי ה׳ אלא גם כלפי משה ואהרן, שאותם גירש בבזיון. מהירות הפנייה מלמדת על גודל הבהלה מן המכה ומן חורבן המזון המתקרב.