דְּבָרִים ט׳ · ג׳

וְתִדַע יוֹמָא דֵין אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ הוּא דְעֲבַר קֳדָמָךְ מֵימְרֵהּ אֶשָׁא אָכְלָא הוּא יְשֵׁצִנוּן וְהוּא יְתָרֵכִנוּן קֳדָמָךְ וּתְתָרֵכִנוּן וְתוֹבְדִנוּן בִּפְרִיעַ כְּמָא דִי מַלִיל יְיָ לָךְ

אש אוכלה. במהירות על כן אמר מהר:

והאבדתם מהר - כל מלחמות שתלחמו בהם תנצחום במהירות בלא טורח סוללה ומצודות ימים רבים ומ"מ לא תוכל לכלותם מהר - פן תרבה עליך חיה השדה - כי לא אניח לכם להלחם על כלם בשנה אחת. לא תוכל לשון התראה. כמו: לא תוכל לתת עליך איש נכרי, לא תוכל לאכל בשעריך.

וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם. הֻצְרַךְ לוֹמַר הַיּוֹם, לְהָעִירָם שֶׁלֹּא עַד אַחַר בּוֹאָם אֶל הָאָרֶץ וְיִרְשׁוּ עַם גָּדוֹל וְגוֹ׳, אָז יַצְדִּיקוּ זֶה, אֶלָּא מֵהַיּוֹם יָדְעוּ וְיַצְדִּיקוּ דָּבָר זֶה שֶׁהוּא הָעוֹבֵר וְגוֹ׳.