דְּבָרִים ט׳ · ב׳

עַם רַב וְתַקִיף בְּנֵי גִבָּרַיָא דִי אַתְּ יְדַעַתְּ וְאַתְּ שְׁמַעְתְּ מָן יִכּוּל לְמֵיקַם קֳדָם בְּנֵי גִבָּרַיָא

עַם גָּדוֹל וְגוֹ׳ אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ. קָשֶׁה, אִם יָדַע - מַה חֲשִׁיבוּת לְזִכְרוֹן הַשְּׁמִיעָה אַחַר שֶׁיָּדַע? עוֹד, לָמָּה אָמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים אַתָּה וְאַתָּה וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״אַתָּה יָדַעְתָּ וְשָׁמַעְתָּ״? אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁמְּדַבֵּר עִם שְׁתֵּי כִּתּוֹת: כַּת גְּדוֹלָה בְּכַמּוּת הֵם עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכַת גְּדוֹלָה בְּאֵיכוּת הֵם יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמּוּכָן לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִם הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב וְאָמַר אַתָּה יָדַעְתָּ, שֶׁהֵם יָדְעוּ יְדִיעָה בְּרוּרָה בְּרַגְּלָם אֶת הָאָרֶץ, וּכְנֶגֶד הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אָמַר וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִפִּי הַמַּגִּידִים, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ הַדִּקְדּוּקִים.