דְּבָרִים ט׳ · ב׳

עַֽם־גָּד֥וֹל וָרָ֖ם בְּנֵ֣י עֲנָקִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה יָדַ֙עְתָּ֙ וְאַתָּ֣ה שָׁמַ֔עְתָּ מִ֣י יִתְיַצֵּ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י עֲנָֽק׃

במילים פשוטות

הפסוק ממשיך לתאר את האויב: ״עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק״. אונקלוס מתרגם ״בני גבריא״, בני הגיבורים. אור החיים שואל מדוע הוצרך הכתוב לכפול ״אתה ידעת ואתה שמעת״ ומדוע נזכרת גם השמיעה אחרי הידיעה. משמעות הפסוק היא הדגשת גודלם ועוצמתם המפחידה של בני הענק, שכבר יצא שמעם והעם מכיר את אימתם, עד שנראה כאילו איש אינו יכול לעמוד מולם. תיאור זה מעצים את הקושי שבכיבוש, ומחדד את המסר שיבוא מיד - שאין הניצחון בכוח אנושי אלא בה׳ העובר לפני ישראל.
מבוסס על אונקלוס, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

עַם רַב וְתַקִיף בְּנֵי גִבָּרַיָא דִי אַתְּ יְדַעַתְּ וְאַתְּ שְׁמַעְתְּ מָן יִכּוּל לְמֵיקַם קֳדָם בְּנֵי גִבָּרַיָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

עַם גָּדוֹל וְגוֹ׳ אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ. קָשֶׁה, אִם יָדַע - מַה חֲשִׁיבוּת לְזִכְרוֹן הַשְּׁמִיעָה אַחַר שֶׁיָּדַע? עוֹד, לָמָּה אָמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים אַתָּה וְאַתָּה וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״אַתָּה יָדַעְתָּ וְשָׁמַעְתָּ״? אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁמְּדַבֵּר עִם שְׁתֵּי כִּתּוֹת: כַּת גְּדוֹלָה בְּכַמּוּת הֵם עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכַת גְּדוֹלָה בְּאֵיכוּת הֵם יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמּוּכָן לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִם הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב וְאָמַר אַתָּה יָדַעְתָּ, שֶׁהֵם יָדְעוּ יְדִיעָה בְּרוּרָה בְּרַגְּלָם אֶת הָאָרֶץ, וּכְנֶגֶד הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אָמַר וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִפִּי הַמַּגִּידִים, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ הַדִּקְדּוּקִים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל