דְּבָרִים ט׳ · כ״א

טחון. לְשׁוֹן הוֹוֶה, כְּמוֹ הָלוֹךְ וְכַלּוֹת, מולא"נט בְּלַעַז:

וְיָת חוֹבָתְכוֹן דִי עֲבַדְתּוּן יָת עֶגְלָא נְסֵבִית וְאוֹקֵדִית יָתֵהּ בְּנוּרָא וְשָׁפִית יָתֵהּ בְּשׁוּפִינָא יָאוּת עַד דִי הֲוָה דַקִיק לְעַפְרָא וּרְמֵת יָת עַפְרֵהּ לְנַחֲלָא דְנָחֵת מִן טוּרָא

ואת חטאתכם. נקרא העגל חטאת. על כן הוסיף לבאר ואמר את העגל:

ואכת. לעפר. דק כעפר הארץ:

ואת חטאתכם העגל והוא חטאת.

דק לעפר הלמ״‎ד נקודה בשו״‎א.

וְאֶת חַטַּאתְכֶם וְגוֹ׳ לָקַחְתִּי וְגוֹ׳. רָמַז שֶׁבְּמַעֲשֵׂהוּ בָּעֵגֶל פָּעַל גַּם כֵּן בִּבְחִינַת הַחֵטְא וְשָׂרַף כֹּחַ הָרַע שֶׁנַּעֲשָׂה מִמַּעֲשֵׂיהֶם, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא בְּפָסוּק (שמות לב:כ) ״וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ״.