דְּבָרִים ט׳ · כ״ב

וּבְתַבְעֵרָה֙ וּבְמַסָּ֔ה וּבְקִבְרֹ֖ת הַֽתַּאֲוָ֑ה מַקְצִפִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם אֶת־יְהֹוָֽה׃

במילים פשוטות

הפסוק מזכיר חטאים נוספים: ״ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את ה׳״. אבן עזרא מבאר שתבערה יתכן שהוא שם מקום, ומקשר בין תבערה למסה. חזקוני מבאר ש״תבערה״ הוא קברות התאוה, ו״מסה״ הוא רפידים, אלא שהכתוב קורא להם על שם המאורע כדי להוכיח את ישראל, ולפי שיש לקברות התאוה שני שמות על שם המאורע הזכירו בשניהם. משמעות הפסוק היא שמשה מוסיף לרשימת המרידות שלושה מקומות שבהם הכעיסו ישראל את ה׳. הזכרת המקומות בשמותיהם, הנגזרים מן החטאים שאירעו בהם, נועדה להטיח בעם את מלוא היקף מרדנותו לאורך הדרך, כהמשך להוכחה שאין להם צדקה עצמית.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּבִדְלֶקְתָּא וּבְנִסֵתָא וּבְקִבְרֵי דִמְשַׁאֲלֵי מַרְגְזִין הֲוֵיתוּן קֳדָם יְיָ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ובתבערה. יתכן להיותו שם מקום ולא חנו שם כי אם יום א' על כן לא הזכירום באלה מסעי והוא א' משלשה מסעים שנסעו מהד סיני עד קברות התאו' כאשר פירשתי. וטעם לחבר תבערה עם מסה כי היו העם מתאוננים כמו מנסים לשם והזכיר תבערה קודם מסה כי במסה לא אירע להם כלום וי״‎א כי בא עמלק בעבור שנסו השם ועל כן הזכיר בעירת אש השם בהם וזנוב עמלק ומכת המתאוים הזכיר בתחלה הקשה וי״‎א כי תבערה היא מסה כמו מראש שניר וחרמון והנכון מה שפירשתי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ובתבערה הוא קברות התאוה. ובמסה הוא רפידים, אלא קורא אותם על שם המאורע כדי להוכיחם. ולפי שיש לו לקברות התאוה שני שמות על שם המאורע הזכירו בשניהם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל