רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11מזבחתיהם. שֶׁל בִּנְיָן:
ומצבתם. אֶבֶן אַחַת:
ואשירהם. אִילָנוֹת שֶׁעוֹבְדִין אוֹתָן:
ופסיליהם. צְלָמִים:
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
דְּבָרִים ז׳ · ה׳
כִּֽי־אִם־כֹּ֤ה תַעֲשׂוּ֙ לָהֶ֔ם מִזְבְּחֹתֵיהֶ֣ם תִּתֹּ֔צוּ וּמַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּ֑רוּ וַאֲשֵֽׁירֵהֶם֙ תְּגַדֵּע֔וּן וּפְסִילֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֥וּן בָּאֵֽשׁ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
כנגד ההתקרבות לעממים מצווה הכתוב על השמדת אמצעי עבודתם: לנתוץ את המזבחות, לשבר את המצבות, לגדע את האשרות ולשרוף את הפסילים באש. רש״י מבאר את המונחים: ״מזבחתיהם״ הם מזבחות של בניין, ״ומצבתם״ אבן אחת שהקימו לעבודה, ״ואשירהם״ אילנות שעובדים אותם, ו״פסיליהם״ הם צלמים. אבן עזרא מסביר שהמילה ״כה״ פירושה ׳רק כך תעשו להם׳, בהתאם לכך שישראל עם קדוש ואל להם להיטמא בדברי עבודה זרה המצוירים במצבות ובאשרות. המסר הוא מחיקה מוחלטת של סמלי הפולחן הזר מן הארץ.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2אֲרֵי אִם כְּדֵין תַּעַבְּדוּן לְהוֹן אֱגוֹרֵיהוֹן תְּתָרְעוּן וְקָמָתְהוֹן תְּתַבְּרוּן וַאֲשֵׁרֵיהוֹן תְּקוֹצְצוּן וְצַלְמֵי טַּעֲוָתְהוֹן תּוֹקְדוּן בְּנוּרָא
Onkelos Deuteronomy
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12כי אם. רק כה עשו להם כטעם כי עם קדוש אתה ולא תתגאל בדברי הכותיו' המצויירו' במצבות ואשרים:
On Your Way
רשב״ם
רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12כי אם כה תעשו להם - תגדעו גידוע נופל באילן וכל דבר ארוך, כדכתיב: וכל קרני רשעים אגדע.
Rashbam on Deuteronomy -- Daat