דְּבָרִים ז׳ · כ״ה

צַלְמֵי טַעֲוָתְהוֹן תּוֹקְדוּן בְּנוּרָא לָא תַחְמֵד כַּסְפָּא וְדַהֲבָא דִי עֲלֵיהוֹן וְתִסַב לָךְ דִילְמָא תִּתָּקַל בֵּהּ אֲרֵי מְרָחָקָא דַיְיָ אֱלָהָךְ הוּא

כסף וזהב שעליהם או ממון תקח לעזבם:

תוקש. הוי״‎ו תחת יו״‎ד יקושתי לך:

תשרפון באש שהרי לבטל על ידי כנעני אי אפשר לפי שבשעה שאמרו אלה אלהיך ישראל אוו לאלוהות הרבה וכל העבודת כוכבים שהיו בארץ כנען משל ישראל הם שהרי הארץ מוחזקת להם ועבודת כוכבים של ישראל אין לה ביטול עולמית אלא שריפה או שוחק וזורה לרוח.

פן תוקש בו לפי שפעמים תהיה מקיימה בשביל הכסף והזהב ומטעם זה לא תביא תועבה אל ביתך פן תכשל בה ותהיה לחרם.