לַהֲדֹ֥ף אֶת־כׇּל־אֹיְבֶ֖יךָ מִפָּנֶ֑יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃ {ס}

להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר ה׳. רש״י מבאר ש״כאשר דבר״ מתייחס למקום שבו דיבר ה׳: ״והמותי את כל העם וגו׳״. אבן עזרא מבאר שה״א של ״להדוף״ היא שורש, והעד ״הדפו״. הפסוק מבטיח שבזכות עשיית הישר והטוב, ה׳ ידחוף ויסלק את כל האויבים מפני ישראל, כפי שהבטיח. הפסוק משלים את ההבטחה מן הפסוק הקודם: לא רק ירושת הארץ אלא גם ניצחון על האויבים. הזכרת ״כאשר דבר ה׳״ מקשרת את ההבטחה לדברי ה׳ הקודמים על סילוק האויבים. הפסוק מדגיש שהנאמנות לה׳ ועשיית הישר מובילות לסיוע אלוהי בכיבוש הארץ ובהדיפת האויבים. יש כאן חיזוק לביטחון בה׳: הקיום הנאמן של המצוות מלווה בהבטחה שה׳ ילחם למען עמו ויסלק את מכשוליו, ובכך יאפשר את ירושת הארץ בשלמות ובבטחה.