ושמרתם ועשיתם, כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. רש״י מבאר ש״ושמרתם״ מרמז על המשנה והלימוד, ״ועשיתם״ כמשמעו, ושבזאת ייחשבו ישראל חכמים ונבונים לעיני העמים. הפסוק מלמד שקיום התורה אינו רק חובה דתית פנימית אלא גם מקור לכבוד ולהערכה מצד אומות העולם, שיכירו בחכמת ישראל ובעומק חוקיו. יש כאן חיבור בין הלימוד למעשה: השמירה היא בלב ובזיכרון, והעשייה היא במעשה בפועל, ושילובם הוא שמעורר את התפעלות העמים מן העם ומתורתו.