רְאֵ֣ה ׀ לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑י לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

חֲזוֹ דְאַלֵפִית יָתְכוֹן קְיָמַיָא וְדִינַיָא כְּמָא דִי פַקְדַנִי יְיָ אֱלָהָי לְמֶעְבַּד כֵּן בְּגוֹ אַרְעָא דִי אַתּוּן עַלִין תַּמָן לְמֵירְתַהּ

וטעם למדתי אתכם. אחר שאמר אשר אנכי מלמד אתכם להוסיף כאשר צוני ה' כי המצות הם מצותיו שתעשו בארץ שיתן לכם השם לירושה ועוד כי יש לכם תפארת במצותיו על כל הגוים והטעם כי עיקר כל המצות יבינם המשכיל וידע למה נתנו:

רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם וְגוֹ׳. בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים (לז) דָּרְשׁוּ רז״ל: מָה אֲנִי בְּחִנָּם אַף אַתֶּם בְּחִנָּם. לָמְדוּ מִמַּה שֶּׁכָּתוּב ״כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה׳ אֱלֹהָי״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר, וְכִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ שֶׁמֹּשֶׁה יְצַוֶּה מִלִּבּוֹ? אֶלָּא אָמַר: כְּמוֹ שֶׁצִּוַּנִי ה׳ אֱלֹהַי בְּחִנָּם אַף אֲנִי לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם בְּחִנָּם, וּמִמֶּנִּי תִּרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ לְלַמֵּד בְּחִנָּם. כִּי עִנְיַן הָעֲרֵבוּת שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בְּעַד זֶה מְחַיֵּב עִנְיָן זֶה, כִּי אִישׁ אֶחָד יָחִיד יֶחֱטָא יִשְׂאוּ רַבִּים עֲוֹנוֹ. וְדָבָר זֶה נִרְמַז בְּמַה שֶּׁכָּתוּב ״רְאֵה״, כִּמְדַבֵּר לְיָחִיד, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם״ לָרַבִּים, אֶלָּא לוֹמַר שֶׁאִם אִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, בֵּינֵינוּ יִשְׁפֹּט. וּבְדֶרֶךְ זֶה יִתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ לְקַמָּן פָּסוּק ״רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם״ (דברים יא כו).

וְאָמַר רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים וְגוֹ׳. הַחֻקִּים הֵם הַמִּצְוֹת שֶׁאֵין טַעֲמָם נִגְלֶה וְהַמִּשְׁפָּטִים מִן הַמֻּשְׂכָּלוֹת. וַעֲלֵיהֶם אָמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים ״כִּי״, כְּנוֹתֵן טַעַם עַל כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, עַל הַחֻקִּים שֶׁהִזְכִּיר רִאשׁוֹנָה אָמַר: ״כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה״, בֵּאוּר הָעִנְיָן, שֶׁאִם תַּעֲלֶה עַל לְבַבְכֶם לוֹמַר, מֵאַחַר שֶׁהָאֻמּוֹת מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל עַל שְׁמִירַת הַחֻקִּים אִם כֵּן אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ, כִּי לִפְעָמִים אָדָם מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה דָּבָר מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים, עַל זֶה אָמַר, אַדְּרַבָּה, הָאֻמּוֹת יְשַׁבְּחוּ אֶתְכֶם עַל שְׁמִירַת הַחֻקִּים, כִּי יֵשׁ חֻקִּים שֶׁהֵם נֶעֱלָמִים מֵעֵין כָּל חַי, כְּפָרָה אֲדֻמָּה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יט ב): ״וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה״ לְכֻלָּם חֻקָּה, אֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אָמַר עָלֶיהָ: ״אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי״ (קהלת ז כג), אֲבָל לְמֹשֶׁה נִגְלָה סוֹד הַפָּרָה, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁשְּׁאָר חֻקִּים נִגְלִים לִיחִידֵי הַדּוֹר אֲשֶׁר נָתַן ה׳ חָכְמָה בָּהֶם. וּמַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת חֻקַּת (יט ב) שֶׁהַשָּׂטָן וְהָאֻמּוֹת מוֹנִין עָלֶיהָ, אֱמֶת שֶׁכֵּן הוּא הַשּׁוֹמֵעַ חֹק זֶה לְבַד, וְהָאֻמּוֹת שׁוֹאֲלִים, מָה הַחֻקָּה הַזֹּאת לָכֶם וּבְפִיךָ אֵין מַעֲנֶה לְהָשִׁיב לָהֶם, פְּשִׁיטָא שֶׁיִּהְיוּ מוֹנִין וּמַלְעִיגִים. אֲבָל הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְרֻבָּם יֵשׁ לָהֶם טַעַם - וַדַּאי לֹא יַלְעִיגוּ, כִּי רֻבָּם יִתְּנוּ עֵדוּת עַל קְצָתָם לוֹמַר, כְּשֵׁם שֶׁחֻקִּים הַלָּלוּ יֵשׁ בָּהֶם נֹעַם נִסְתָּר כָּךְ הַפָּרָה וְכָל דִּכְוָתָהּ יֵשׁ בָּהֶם טַעַם, וְאִם אֵינוֹ נִגְלֶה לְרֹב הַהֲמוֹן עַם, מִכָּל מָקוֹם סוֹד ה׳ לִירֵאָיו נִגְלֶה.

וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן וְגוֹ׳. בִּשְׁלָמָא כָּל הָעַמִּים שֶׁהֵם עֲסוּקִים בְּעִנְיְנֵי עֹשֶׁר וְכָבוֹד וּשְׂרָרוֹת וּמִלְחָמוֹת אֵין חִדּוּשׁ אִם יִטְעוּ לִפְעָמִים בָּאֱלֹהוּת, כִּי אֵין רֹב עִסְקֵיהֶם בַּחָכְמוֹת, אֲבָל יִשְׂרָאֵל נֶעְדָּרִים מִכָּל הַשְּׁלֵמֻיּוֹת הַפְּחוּתוֹת הַלָּלוּ, וְרַק הַחָכְמָה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב, וְכָל עִסְקֵיהֶם רַק בַּחָכְמוֹת, וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁזְּקֵנִים זֶה קָנוּ חָכְמָה כְּמוֹתָם יִתְעַסְּקוּ בִּדְבָרִים בְּטֵלִים הַלָּלוּ, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהֵמָּה יוֹדְעִין הַסּוֹדוֹת הָהֵם וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה. וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״רַק״ לְמַעֵט שְׁאָר עִנְיְנֵי שְׁלֵמוּת, לוֹמַר שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת רַק מַה שֶּׁהוּא עַם חָכָם וְנָבוֹן. אוֹ מִלַּת ״רַק״ בָּא לְמַעֵט אֶת כָּל הָעַמִּים, וְחוֹזֵר עַל מִלַּת ״הַזֶּה״ לוֹמַר רַק הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה הוּא עַם חָכָם וְנָבוֹן וְלֹא אֲנַחְנוּ עִמּוֹ, כִּי אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, וְיִתְלוּ הַחֶסְרוֹן בְּקֹצֶר דַּעַת הַשָּׂגָתָם.

וְעַל הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁהִזְכִּיר אָמַר, ״כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרוֹבִים״ וְגוֹ׳, שֶׁאִם יֹאמְרוּ הָאֻמּוֹת מַה יִּתְרוֹן לָכֶם בַּמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר הוּנְחוּ בַּתּוֹרָה, הֲלֹא כָּל אֻמָּה יֵשׁ לָהּ נִימוֹסִים וְסֵדֶר דִּינִין, עַל זֶה אָמַר, תֵּדַע שֶׁמִּשְׁפָּטִים שֶׁלָּנוּ יֵשׁ לָהֶם שְׁלֵמוּת אֱלֹהִי, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב א): ״אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל״, וּמִכָּאן לָמְדוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִצָּב בַּעֲדַת הַדַּיָּנִים, כִּי אִם הַדַּיָּן קוֹרֵא אֶל ה׳ עַל כָּל דְּאַלִּים גָּבַר אִישׁ זְרוֹעַ הַמְגַזֵּם אֶל הַדַּיָּן, ה׳ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ, כִּי ה׳ יָרִיב רִיבָם, וְהַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא. עַל זֶה אָמַר: ״אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרוֹבִים אֵלָיו כַּה׳ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו״, מָה שֶׁלֹּא נִמְצָא כֵן בְּמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם.

וּמִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים. יֹאמַר שֶׁמִּשְׁפְּטֵי ה׳ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּיו עִם הַחֻקִּים, כִּי בִּשְׁנֵי חֲלָקִים אֵלּוּ אֵינָן מִתְנַגְּדִים זֶה לָזֶה אֶלָּא שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד צַדִּיקִים. וְעוֹד שֶׁהַחֻקִּים מוֹפֵת עַל הַמִּשְׁפָּטִים, כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ בַּחֻקִּים סוֹד נִסְתָּר כָּךְ יֵשׁ בַּמִּשְׁפָּטִים סוֹד כָּמוּס לְיִרְאֵי ה׳ וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.