בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בַּגַּ֗יְא מ֚וּל בֵּ֣ית פְּע֔וֹר בְּאֶ֗רֶץ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה מֹשֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃

בְּעִבְרָא דְיַרְדְנָא בְּחֵילָתָא לָקֳבֵל בֵּית פְּעוֹר בְּאַרְעָא דְסִיחֹן מַלְכָּא דֶאֱמֹרָאָה דִי יָתֵב בְּחֶשְׁבּוֹן דִי מְחָא מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִפָּקְהוֹן מִמִצְרָיִם

בעבר הירדן בגיא. הוא הר העברים קודם נסעם אל ערבות מואב אע״‎פ שהר העברים הוא בארץ מואב:

[בעבר הירדן בגיא מול בית פעור כלומר דברים אלו שדבר משה בעבר הירדן כבר דבר אליהם גם בגיא מול בית פעור בארץ סיחון וגו'].

אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה וְגוֹ׳ בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם. קָשֶׁה, וַהֲלֹא בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים הִכָּה מֹשֶׁה אֶרֶץ סִיחוֹן? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי מֵעֵת יְצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם הָיָה מוּכָן לִפְנֵיהֶם לְהַכּוֹתוֹ, שֶׁאִם לֹא הָיָה מַעֲשֵׂה הַמְּרַגְּלִים הָיוּ מַכִּים אוֹתוֹ בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם:

עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי מֵעֵת שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָיו מֵהֶם, וְהָיָה מֻכֶּה וְעוֹמֵד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ) שֶׁמָּסֹרֶת בְּיָדָם וְכוּ׳, וְלָזֶה סָמַךְ מַאֲמַר בְּצֵאתָם לְמַאֲמַר הַהַכָּאָה, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ״ לְהָעִירְךָ כִּדְבָרֵינוּ.