הִשָּׁמְר֣וּ לָכֶ֗ם פֶּֽן־תִּשְׁכְּחוּ֙ אֶת־בְּרִ֤ית יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִמָּכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֨ם לָכֶ֥ם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל אֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה׳ אלהיכם אשר כרת עמכם, ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך ה׳ אלהיך. רש״י מבאר ש״תמונת כל״ פירושו תמונת כל דבר, ו״אשר צוך ה׳״ היינו אשר ציווך שלא לעשות. אבן עזרא מבאר שכבר הזהיר על כך קודם, והחזרה באה להוסיף ״אש אוכלה״ כטעם. הפסוק חוזר ומזהיר מפני שכחת הברית ומפני עשיית פסל, וקושר בין השניים: שכחת הברית מובילה לעבודה זרה. האזהרה החוזרת מדגישה את חשיבות הנאמנות לברית שנכרתה בסיני, ואת הסכנה שבשכחתה. הפסוק מכין את הנימוק החזק שיבוא בפסוק הבא, ״כי ה׳ אלהיך אש אוכלה״, המבליט את חומרת ההפרה של הברית.