דְּבָרִים ל״ג · י״ג

מברכת ה' ארצו. שֶׁלֹּא הָיְתָה בְנַחֲלַת הַשְּׁבָטִים אֶרֶץ מְלֵאָה כָל טוּב כְּאַרְצוֹ שֶׁל יוֹסֵף (עי' ספרי):

ממגד. לְשׁוֹן עֲדָנִים וּמֶתֶק:

ומתהום. שֶׁהַתְּהוֹם עוֹלֶה וּמְלַחְלֵחַ אוֹתָהּ מִלְּמַטָּה; אַתָּה מוֹצֵא בְכָל הַשְּׁבָטִים בִּרְכָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מֵעֵין בִּרְכָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב:

וּלְיוֹסֵף אֲמַר מְבָרָכָא מִן קֳדָם יְיָ אַרְעֵהּ עָבְדָא מִגְדָנִין מִטַלָא דִשְׁמַיָא מִלְעֵלָא וּמִמַבּוּעֵי עֵינָוָן וּתְהוֹמִין דְנָגְדָן מִמַעֲמַקֵי אַרְעָא מִלְרָע

ממגד. שיתנו השמים:

וליוסף אמר מברכת ה׳‎ ארצו גבי אדם כתיב ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ארורה האדמה בעבורך. אבל יוסף לא שמע לקול האשה כדכתיב ולא שמע אליה ולפיכך מברכת ה׳‎ ארצו.

וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה׳ אַרְצוֹ. בְּרָכָה זוֹ הִיא מַמָּשׁ מֵעֵין בִּרְכַּת יַעֲקֹב שֶׁבֵּרְכוֹ בְּרִבּוּי הַתְּבוּאוֹת, עַל שֶׁהָיָה זָן וּמְפַרְנֵס אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְהוֹסִיף כָּאן מִמֶּגֶד תְּבוּאוֹת שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, כִּי כְּבָר נִשְׁתַּעְבְּדוּ לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ, ״וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ״ וְגוֹ׳ (בראשית לז ט).

וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם. מַה שֶּׁלֹּא הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״מֶגֶד״ אֵצֶל הַרְרֵי קֶדֶם, נוּכַל לוֹמַר שֶׁרָמַז שֶׁכָּל זְכוּת אָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת תִּהְיֶינָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף, כִּי אַבְרָהָם וְשָׂרָה לֹא יָלְדוּ כִּי אִם יִצְחָק, וְיִצְחָק אַף עַל פִּי שֶׁהוֹלִיד עֵשָׂו וְיַעֲקֹב מִכָּל מָקוֹם ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ (שם כא יב), בְּמִקְצָת זַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק וְלֹא בְּכָל זַרְעוֹ, וְאִם כֵּן יַעֲקֹב עִקַּר תּוֹלְדוֹתָיו. וּבְיַעֲקֹב כְּתִיב (שם לז ב): ״אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף״, אִם כֵּן יוֹסֵף עִקַּר תּוֹלְדוֹת כֻּלָּם. לְכָךְ כָּל זְכוּת אָבוֹת וְאִמָּהוֹת הַמְכֻנִּים בְּהָרִים וּגְבָעוֹת - הַכֹּל שַׁיָּךְ לְיוֹסֵף. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם״, כִּי הָאָבוֹת קָדְמוּ לָעוֹלָם וּזְכוּתָם יַעֲמֹד לוֹ לְנַגַּח כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, כִּי לַאֲנָשִׁים הַמִּלְחָמָה וְלֹא לַנָּשִׁים, אֲבָל הַנָּשִׁים מְסֻגָּלִים בַּעֲשִׂיַּת פְּרִי הַבֶּטֶן, עַל כֵּן זְכוּתָם יַעֲמֹד לוֹ לִהְיוֹת אַרְצוֹ מְלֵאָה מְגָדִים. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם״. וְזֶהוּ שֶׁבֵּאֵר שְׁנֵי מִינֵי בְּרָכָה אֵלּוּ בְּאָמְרוֹ ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ״, כִּי זֶה עִנְיַן רִבּוּי תְּבוּאוֹת, שֶׁבִּזְכוּת הָאִמָּהוֹת גִּבְעוֹת עוֹלָם. כִּי רָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר (משלי יד ד). ״וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו״, זֶהוּ עִנְיַן נִצָּחוֹן בַּמִּלְחָמָה, שֶׁבִּזְכוּת רֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם.

וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם. כִּי שְׁמוֹ עַל שֵׁם ״כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים״ (בראשית מא נב). וְנִתְּנוּ לוֹ הָרְבָבוֹת מִן בִּרְכַּת יַעֲקֹב, וּשְׁמוֹ מוֹרֶה עַל רִבּוּי הַפֵּרוֹת וְעַל רִבּוּי יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּמְנַשֶּׁה, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה״.

מְבֹרֶכֶת ה׳ אַרְצוֹ. אוּלַי לְפִי שֶׁעֲתִידִין לוֹמַר בְּנֵי יוֹסֵף לִיהוֹשֻׁעַ שֶׁצַּר לָהֶם הַמָּקוֹם לִהְיוֹתָם עַם רָב (יהושע יז:יד), לָזֶה בֵּרַךְ אַרְצָם לְהִתְרַחֵב. עוֹד לְפִי שֶׁיּוֹסֵף זָן וּפִרְנֵס כָּל יִשְׂרָאֵל, וּמָצִינוּ שֶׁהֶעֱלָה ה׳ עָלָיו בִּשְׁבִיל זֶה כְּאִלּוּ יְלָדָם, דִּכְתִיב (תהלים עז:טז) ״בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין יט:) לְפִי שֶׁפִּרְנְסָם נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, לָזֶה בֵּרְכוֹ בְּרוֹב טוֹבַת הָאָרֶץ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.