דְּבָרִים ל״ב · מ״ד

הוא והושע בן נון. שַׁבָּת שֶׁל דְּיוֹזְגִי הָיְתָה, נִטְּלָה רְשׁוּת מִזֶּה וְנִתְּנָה לָזֶה, הֶעֱמִיד לוֹ מֹשֶׁה מְתֻרְגְּמָן לִיהוֹשֻׁעַ שֶׁיְּהֵא דוֹרֵשׁ בְּחַיָּיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּחַיֵּי רַבְּךָ לֹא הָיָה לְךָ לְהָרִים רֹאשׁ; וְלָמָּה קוֹרְאֵהוּ כָּאן הוֹשֵׁעַ? לוֹמַר שֶׁלֹּא זָחָה דַעְתּוֹ עָלָיו שֶׁאַעַ"פִּ שֶׁנִּתְּנָה לוֹ גְּדֻלָּה הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ כַּאֲשֶׁר מִתְּחִלָּתוֹ (עי' ספרי):

וַאֲתָא מֹשֶׁה וּמַלִּיל יָת כָּל פִּתְגָמֵי תֻשְׁבַּחְתָּא הָדָא קֳדָם עַמָא הוּא וְהוֹשֵׁעַ בַּר נוּן

ויבא משה. להורות כי אחר שהלך אל כל שבט ושבט וציום בבואו אל אהל מועד ושם נקהלו אליו כל בני ישראל אז דבר השירה הזאת:

הוא והושע בן נון. כמו אז ישיר משה ובני ישראל גם זאת להגדיל מעלת יהושע לעיני הכל. וקראו הכתוב הושע בשם שהיו כל ישראל יודעין אותו כי מי ידע שכנה שמו משה יהושע כי אם קריאי מועד לבדם ודרך הדרש ידועה:

הוא והושע בן נון - שהרי לשניהם צוה הקדוש ברוך הוא, כדכתיב: קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וגו'.

ויבא משה וידבר וגו׳‎ הוא שנאמר למעלה וידבר משה באזני כל קהל ישראל וגו'.

הוא והושע בן נון שהרי לשניהם צוה הקב״‎ה כדכתיב קח את יהושע וכתיב ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל. והושע בן נון בתחלה כשנכנס להיות משרתו של משה קראו משה יהושע שכן דרך מלכים לשנות שם למשרתיהם כגון יוסף, דניאל חנניה מישאל ועזריה. ועכשיו כשנעשה מלך חזר לשמו הראשון ומכל מקום בכל המקרא קורהו יהושע לפי שהורגל בו כבר.

הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן. לְפִי שֶׁלֹּא קְרָאוֹ ״יְהוֹשֻׁעַ״ כִּי אִם עַל שֵׁם יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים, וְכָל זְמַן שֶׁאֶחָד מִן אוֹתוֹ דּוֹר הָיָה קַיָּם הָיָה נִקְרָא בְּשֵׁם ״יְהוֹשֻׁעַ״, וְכַאֲשֶׁר תַּם כָּל הַדּוֹר הַהוּא לֹא הָיָה מָקוֹם לִתְפִלָּה זוֹ, וְחָזַר וּקְרָאוֹ ״הוֹשֵׁעַ״.

הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן. פֵּרוּשׁ, הָיָה עוֹמֵד עִמּוֹ, אֲבָל הַדִּבּוּר לֹא דִּבֵּר אֶלָּא מֹשֶׁה כְּאָמְרוֹ ״וַיְדַבֵּר״, וְכֵן אָמַר ה׳ ״וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם״ לְשׁוֹן יָחִיד אֶל מֹשֶׁה. וְאָמְרוֹ ״וְהוֹשֵׁעַ״ וְלֹא אָמַר ״וִיהוֹשֻׁעַ״ כְּמוֹ שֶׁקָּרָא לוֹ מֹשֶׁה, לְפִי שֶׁתּוֹסֶפֶת הַיּוֹ״ד הִיא לִיקָר וּגְדוּלָּה כָּרָמוּז בְּמַאֲמַר (במדבר יג:טז) ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ״ וְגוֹ׳, וּכְשֶׁהִשְׁוָם הַכָּתוּב וְאָמַר ״הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן״ הֵסִיר הַיּוֹ״ד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו י:טו) ״הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן״ וְגוֹ׳: