ויבוא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באוזני העם, הוא והושע בן נון. רש״י מבאר ״הוא והושע בן נון״ ששבת של דיוזגי הייתה, ניטלה רשות מזה וניתנה לזה, והעמיד משה מתורגמן ליהושע שיהא דורש בחייו, כדי שלא יאמרו ישראל שבחיי רבך לא היה לך להרים ראש. אבן עזרא מבאר ״ויבוא משה״ להורות שאחר שהלך אל כל שבט ושבט, בבואו אל אוהל מועד נקהלו אליו כל ישראל, ואז דיבר השירה, וקראו הכתוב ״הושע״ בשמו הראשון שהיו כל ישראל יודעים. הפסוק מדגיש את שיתוף יהושע והעלאת מעמדו לעיני העם.
ויבא משה. להורות כי אחר שהלך אל כל שבט ושבט וציום בבואו אל אהל מועד ושם נקהלו אליו כל בני ישראל אז דבר השירה הזאת:
הוא והושע בן נון. כמו אז ישיר משה ובני ישראל גם זאת להגדיל מעלת יהושע לעיני הכל. וקראו הכתוב הושע בשם שהיו כל ישראל יודעין אותו כי מי ידע שכנה שמו משה יהושע כי אם קריאי מועד לבדם ודרך הדרש ידועה:
ויבא משה וידבר וגו׳ הוא שנאמר למעלה וידבר משה באזני כל קהל ישראל וגו'.
הוא והושע בן נון שהרי לשניהם צוה הקב״ה כדכתיב קח את יהושע וכתיב ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל. והושע בן נון בתחלה כשנכנס להיות משרתו של משה קראו משה יהושע שכן דרך מלכים לשנות שם למשרתיהם כגון יוסף, דניאל חנניה מישאל ועזריה. ועכשיו כשנעשה מלך חזר לשמו הראשון ומכל מקום בכל המקרא קורהו יהושע לפי שהורגל בו כבר.