דְּבָרִים ל״ב · מ״ה

וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֗ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃

במילים פשוטות

ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל. לפי הפשט, הפסוק מציין את סיום מסירת השירה וכל דברי משה אל העם. אונקלוס מתרגם ״ושצי משה למללא ית כל פתגמיא האלין עם כל ישראל״, כלומר שמשה סיים לדבר את כל הדברים עם כל ישראל. הפסוק מהווה חתימה לחטיבת השירה ומעבר לדברי הסיכום והאזהרה שבפסוקים הבאים, שבהם יקרא משה לעם לשים לב לכל דברי התורה. סיום הדיבור בפני כל ישראל מדגיש את מסירת המסר לעם כולו טרם פרידתו.
מבוסס על פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְשֵׁצִי מֹשֶׁה לְמַלָלָא יָת כָּל פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין עִם כָּל יִשְׂרָאֵל

מקור: ספריא · נחלת הכלל