וְהֵצַ֨ר לְךָ֜ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֗יךָ עַ֣ד רֶ֤דֶת חֹמֹתֶ֙יךָ֙ הַגְּבֹהֹ֣ת וְהַבְּצֻר֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בָּהֵ֖ן בְּכׇל־אַרְצֶ֑ךָ וְהֵצַ֤ר לְךָ֙ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֔יךָ בְּכׇ֨ל־אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ׃

האויב יצר לישראל בכל שעריהם עד רדת חומותיהם הגבוהות והבצורות שבטחו בהן, בכל הארץ. רש״י מבאר ש״עד רדת חמתיך״ הוא לשון רידוי וכיבוש - עד שייכבשו החומות. אונקלוס מתרגם ״עד רדת״ - עד דיכבש, כלומר עד שיכבוש. הקללה מתארת את המצור: האויב יצור על כל הערים עד שייפלו אף החומות הגבוהות והמבוצרות ביותר, שבהן בטחו ישראל להגנה. חוזק החומות לא יועיל. הכפילות ״והצר לך בכל שעריך״ מדגישה שהמצור יהיה מקיף ומוחלט, בכל הארץ כולה. הפסוק פותח את תיאור הרעב הנורא במצור, שבו הביטחון בחומות המבוצרות מתגלה כשווא, והעיר הנצורה נכנעת לרעב ולסבל שיתוארו בפסוקים הקשים הבאים.