וְאָכַלְתָּ֣ פְרִֽי־בִטְנְךָ֗ בְּשַׂ֤ר בָּנֶ֙יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָתַן־לְךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁר־יָצִ֥יק לְךָ֖ אֹיְבֶֽךָ׃

״ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך ה׳ אלהיך, במצור ובמצוק אשר יציק לך אֹיבך״. רש״י מבאר שהאכילה בבשר הבנים תהיה מחמת שיהיו האויבים צרים על העיר ויהיה שם מצוק - עקת רעבון קשה. אבן עזרא מבאר ש״יציק לך״ מוסב על כל אחד מאויביך. הקללה הנוראה מכול: הרעב במצור יהיה כה קיצוני עד שהורים יאכלו את בשר ילדיהם. זו שיא הזוועה, המבטאת את קריסת כל הערכים והאנושיות בעקבות הרעב. התורה מדגישה את הניגוד ״אשר נתן לך ה׳״ - הילדים שהיו מתנת ה׳ נעשים קרבן הרעב. הפסוק פותח סדרת פסוקים המתארים כיצד המצור מוליך בני אדם רגילים אל מעשים שלא יעלו על הדעת, מרוב ייסורי הרעב.