דְּבָרִים כ״ח · נ׳

״גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחֹן״. חזקוני מבאר שזה מכוון למלכות רומי, כדכתיב ״ובאחרית הימים ככלות הפושעים יעמד מלך עז פנים״. אונקלוס מתרגם ״עז פנים״ - תקיף אפין, כלומר קשה ואכזר. הקללה מתארת את אכזריות הכובש: גוי חצוף ואכזר שאינו נוהג כבוד בזקנים ואינו מרחם על נערים וילדים. אכזריותו חסרת גבולות - לא הגיל ולא החולשה מעוררים בו רחמים. תיאור זה מעצים את אימת הפלישה: האויב הזר אינו רק מהיר ובלתי מובן, אלא גם חסר כל רחמים כלפי החלשים ביותר. חזקוני מזהה אותו עם מלכות רומי, המסמלת את הכובש האכזרי באחרית הימים.