דְּבָרִים כ״ח · מ״ג

״הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה״. אבן עזרא מבאר ש״מעלה מעלה״ פירושו פעמים שאין למעלה ממנו, או תמיד, וכן ״מטה מטה״ - הטעם מאוד מאוד. הקללה מתארת היפוך גמור של סדרי החברה: הגר, שהיה בשולי החברה, יתרומם מעל ומעל, ואילו ישראל - בעלי הארץ - ירדו מטה ומטה. זו קללה של השפלה חברתית וכלכלית: מי שהיה תלוי בישראל נעשה עליון, וישראל נעשים נחותים. הכפילות ״מעלה מעלה... מטה מטה״ מדגישה את הקיצוניות של ההיפוך. הפסוק מכין את הבאים אחריו, המפרטים כיצד הגר יהיה לראש וישראל לזנב - היפוך מדויק של ברכת פסוק יג.