״כל עצך ופרי אדמתך יְיָרֵשׁ הצלצל״. רש״י מבאר ש״יירש הצלצל״ פירושו שהארבה יעשה את העץ רָש - עני - מן הפרי, ו״צלצל״ הוא מין ארבה; ומדגיש שאי אפשר לפרש ״יירש״ מלשון ירושה, שאם כן היה נכתב אחרת. אבן עזרא מבאר ש״יירש״ הוא מבניין הכבד הדגוש, כמו ״להוריש גוים״, ו״צלצל״ היא מילה מרובעת שאין לה חבר, ופירושה לפי מקומו. הקללה חוזרת אל מכת הארבה, המכונה כאן ״צלצל״: מין של ארבה ישחית את כל עצי האדמה ואת פירותיה. הפסוק משלים את קללות החקלאות, ומדגיש שכל צמח שבארץ - עץ ופרי - יילקח בידי המזיקים, עד שהאדם נעשה עני ורש מכל יבולו.
