וְהָיָה֮ בְּעׇבְרְכֶ֣ם אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ תָּקִ֜ימוּ אֶת־הָאֲבָנִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל וְשַׂדְתָּ֥ אוֹתָ֖ם בַּשִּֽׂיד׃

בעוברם את הירדן יקימו ישראל את האבנים האלה בהר עיבל ויסודו אותן בסיד. חזקוני מבאר ש״תקימו את האבנים האלה״ הוא מה שנאמר למעלה ״והקמות לך אבנים גדולות״. עוד מבאר חזקוני שהצבת האבנים בהר עיבל נועדה להיות נחמה וליישב את דעתם של העומדים על הקללה בהר עיבל, ומטעם זה נכתב אחריו ״ובנית שם מזבח״ ו״וזבחת שלמיך ואכלת שם ושמחת״, ללמד שהשכינה ביניהם. הפסוק חוזר על מצוות הקמת האבנים ומייחד את מקומן בהר עיבל.