התחילו ללמודוְתִכְתּוֹב עֲלֵיהוֹן יָת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרַיְתָא הָדָא בְּמֶעְבְּרָךְ בְּדִיל דִי תֵעוּל לְאַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ אַרְעָא עָבְדָא חֲלַב וּדְבַשׁ כְּמָא דִי מַלִיל יְיָ אֱלָהָא דַאֲבָהָתָךְ לָךְ
למען. כי השם יעזרך אם החלות לשמור מצותיו וזאת המצוה הראשונה לביאתם לבנות להם מזבח חדש להודות לשם שהחלו להיותם בארץ:
לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא. רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא פֵּרֵשׁ: אִם הַחִלּוֹתָ לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו, וְזוֹ מִצְוָה רִאשׁוֹנָה וְכוּ׳, וְרַמְבַּ״ן פֵּרֵשׁ לִרְמֹז אֶל הַתּוֹרָה וְכוּ׳, וְאֵין הַכָּתוּב מִתְיַשֵּׁב לִשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים. וְיֵשׁ לְהָעִיר עוֹד אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֶיךָ לָךְ, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר תֵּבַת ״לָךְ״ אַחַר שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר״ וְגוֹמֵר, הַדָּבָר מוּבָן שֶׁאֲלֵיהֶם הוּא הַדָּבָר.
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב, לְפִי שֶׁקָּדַם מַאֲמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל כִּי בִּיאַת הָאָרֶץ לֹא בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ (דברים ט:ה) ״לֹא בְצִדְקָתְךָ״ וְגוֹ׳, אֶלָּא ״בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִים וְגוֹ׳ וּלְמַעַן הָקִים״ וְגוֹמֵר. לָזֶה בָּא דְּבָרוֹ כָּאן, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשֶׂה הָאָמוּר בָּעִנְיָן תִּהְיֶה בִּיאָתָם לָאָרֶץ בִּזְכוּת עַצְמָם, וּגְזֵרַת הַכָּתוּב הִיא תֵּבַת ״לָךְ״ הָאָמוּר לְבַסּוֹף. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב ״לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא״, פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה בִּיאָתְךָ לָאָרֶץ ״אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳ לָךְ״, פֵּרוּשׁ, לְמַעַן שֶׁאַתָּה רָאוּי וְלֹא תִצְטָרֵךְ לִזְכוּת בְּרִית אָבוֹת, וְהָבֵן: