וּבָנִ֤יתָ שָּׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ מִזְבַּ֣ח אֲבָנִ֔ים לֹא־תָנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ם בַּרְזֶֽל׃

ישראל מצווים לבנות שם מזבח להשם, מזבח אבנים, ולא להניף עליהן ברזל. חזקוני מבאר שהאיסור להניף ברזל קשור למה שדרשו חכמים במסכת מדות, שהברזל פוסל את אבני המזבח בנגיעה ובפגימה. עוד מבאר חזקוני שהאזהרה נלמדת מן הפסוק, והעונש נלמד מ״כי חרבך הנפת עליה ותחללה״. הפסוק מלמד על אופיו של המזבח שייבנה בהר עיבל: מזבח אבנים שלמות שלא נגע בהן ברזל, מתוך תפיסה שהברזל, שממנו נעשה כלי המשחית, אינו הולם את מזבח השלום.