דְּבָרִים כ״ה · ט״ז

התורה מדגישה שכל עושה מעשי מרמה במידות ובמשקלות, וכל עושה עוול, הוא תועבה לפני השם. אבן עזרא מבאר ש״כל עושה אלה״ מוסב על איפה ואיפה, אבן ואבן, וש״כל עושה עול״ הוא כלל לכל עושה עוול בפה ובמעשה, בסתר או בגלוי. אור החיים מבאר ש״כל עושה אלה״ מוסב על עצם המעשה של האבן והאיפה, ו״כל עושה עול״ בא לרבות כל הדומה להם, שלא תאמר שהאיסור דווקא על שני דברים אלו ולא על דומיהם. הפסוק מרחיב את איסור המרמה לכל צורות העוול ומדגיש את חומרתן בעיני השם.