דְּבָרִים כ״ד · כ״ב

וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ {ס}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הכתוב חותם את מתנות העניים בנימוק החוזר: וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים, על כן אנוכי מצווך לעשות את הדבר הזה. אבן עזרא מבאר ש״וזכרת״ כאן דבוק ומוסב על מצוות הנתינה ״לגר״ - כשם שאתה היית עבד במצרים וה׳ הוציאך, כך עליך לתת מיבולך לגר, ליתום ולאלמנה. התורה חוזרת על זיכרון העבדות במצרים כיסוד למצוות החמלה על החלש: הזכרון של השעבוד והגאולה מעורר את הלב לנהוג בנדיבות כלפי הנצרכים, ולראות בהם שותפים ביבול השדה והכרם. בכך מסתיימת סדרת המצוות החברתיות שבפרק, המושתתות כולן על רגישות לחלש ולזר.
מבוסס על אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתִדְכַּר אֲרֵי עַבְדָא הֲוֵיתָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם עַל כֵּן אֲנָא מְפַקְדָךְ לְמֵעְבַּד יָת פִּתְגָמָא הָדֵין

Onkelos Deuteronomy

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וזכרת. דבק עם לגר:

On Your Way