דְּבָרִים כ״ג · ה׳

על דבר. עַל הָעֵצָה שֶׁיָּעֲצוּ אֶתְכֶם לְהַחֲטִיאֲכֶם:

בדרך. כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּטֵרוּף (ספרי):

עַל עֵסַק דִי לָא עֲרָעוּ יָתְכוֹן בְּלַחְמָא וּבְמַיָא בְּאָרְחָא בְּמִפָּקְכוֹן מִמִצְרָיִם וְדִי אֲגַר עֲלָךְ יָת בִּלְעָם בַּר בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם דִי עַל פְּרָת לְלַטָּיוּתָךְ

על דבר אשר לא קדמו אתכם בחנם שהרי בדמים אין להחזיק להם טובה.

עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, עַל דְּבַר הָעֵצָה שֶׁיָּעֲצוּ לְהַחֲטִיאֲכֶם. וְדָבָר זֶה אֵינוֹ מְפֹרָשׁ בַּמִּקְרָא וְעִקָּר חָסֵר מִן הַסֵּפֶר. גַּם אֵין הַדַּעַת נוֹתֶנֶת לְהַרְחִיק שְׁתֵּי אֻמּוֹת בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא קִדְּמוּם בַּלֶּחֶם. אֶלָּא וַדַּאי הָעִקָּר הוּא בַּעֲבוּר שֶׁהֶחֱטִיאוּם. וְדָבָר זֶה מְבֹאָר בַּמִּקְרָא שֶׁלְּכָךְ לֹא קִדְּמוּם בְּלֶחֶם וּמַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְעֵבִים וּצְמֵאִים מִיגִיעַת הַדֶּרֶךְ, וְעַל יְדֵי זֶה בְּהֶכְרֵחַ יֹאכְלוּ מִזִּבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וְיִשְׁתּוּ מִצַּרְצוּר יַיִן שֶׁלָּהֶם הַמַּרְגִּילִים לְעֶרְוָה, כִּדְמַסִּיק בְּסַנְהֶדְרִין (קו.) כִּי כָל עָיֵף וְיָגֵעַ לֹא יְבַקֵּר בֵּין אָסוּר לְמֻתָּר, וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה מִכָּל מַה שֶּׁנּוֹתְנִין לוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָדַע כַּוָּנָתָם עַל זֶה הָאֹפֶן, עַל כֵּן נִתְרַחֲקוּ. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ״, רָצָה לוֹמַר עַל אוֹתוֹ דָּבָר נִסְתָּר אֲשֶׁר אֵלָיו כִּוְּנוּ בְּמַה שֶּׁלֹּא קִדְּמוּם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַנְּקֵבוֹת הָיוּ עִקָּר בַּזְּנוּת, מִכָּל מָקוֹם עִקַּר הָאַשְׁמָה תְּלוּיָה בָּאֲנָשִׁים, שֶׁדַּרְכָּן לְקַדֵּם, וְהָאֲנָשִׁים הִתְחִילוּ בַּקַּלְקָלָה וְהֵמָּה הִכְרִיחוּ בְּנוֹתֵיהֶן לִזְנוֹת. וּמִטַּעַם זֶה הֶחֱיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַנְּקֵבוֹת בְּמִלְחֶמֶת מִדְיָן, כִּי טָעוּ בְּדִין זֶה שֶׁנִּתְרַחֲקוּ דַּוְקָא הַזְּכָרִים. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁדִּבְּרוּ בָּזֶה כָּל הַמְּפָרְשִׁים, וְהוּתְּרוּ כָּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁהִקְשׁוּ.