דְּבָרִים ב׳ · י״ט

וְקָרַבְתָּ֗ מ֚וּל בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן אַל־תְּצֻרֵ֖ם וְאַל־תִּתְגָּ֣ר בָּ֑ם כִּ֣י לֹֽא־אֶ֠תֵּ֠ן מֵאֶ֨רֶץ בְּנֵי־עַמּ֤וֹן לְךָ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֥י לִבְנֵי־ל֖וֹט נְתַתִּ֥יהָ יְרֻשָּֽׁה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה׳ מזהיר: וקרבת מול בני עמון, אל תצורם ואל תתגר בם, כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירושה, כי לבני לוט נתתיה ירושה. אבן עזרא מבאר ש״וקרבת מול בני עמון״ פירושו ובקרבך אליהם, ומדקדק בצורות ״אל תצורם״ ו״ואל תתגר בם״. רשב״ם מבאר ש״כי לבני לוט״ - בשביל שהיה לוט קרובו של אברהם, וכל שכן ישראל שהם בני אברהם עצמם. הפסוק מלמד שגם בני עמון, כצאצאי לוט, זכו בארצם בירושה מאת ה׳, ולכן אסור לישראל להילחם בהם או ליטול את אדמתם, בדומה לאזהרה על מואב.
מבוסס על אבן עזרא, רשב״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתִקְרַב לָקֳבֵל בְּנֵי עַמוֹן לָא תְצוּר עֲלֵיהוֹן וְלָא תִתְגָרֵי לְמֶעְבַּד עִמְהוֹן קְרָב אֲרֵי לָא אֶתֵּן מֵאַרְעָא בְנֵי עַמוֹן לָךְ יְרֻתָּא אֲרֵי לִבְנֵי לוֹט יְהָבִיתַּהּ יְרֻתָּא

Onkelos Deuteronomy

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וקרבת מול בני עמון. פירוש ובקרבך אליהם:

אל תצרם. מפעלי הכפל:

ואל תתגר בם. מבנין התפעל מנחי הלמ״‎ד ה״‎א:

On Your Way

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

כי לבני לוט - בשביל שהיה קרובו של אברהם וכ"ש אתם שבני אברהם אתם.

Rashbam on Deuteronomy -- Daat

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וקרבת מול בני עמון אבל לא הגיעו אל מקומם שהרי ארצם במזרחה של ארץ עוג מלך הבשן.

Chizkuni

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

אַל תְּצוּרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם. לֹא נֶאֱמַר כָּאן ״וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה״ כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה אֵצֶל מוֹאָב, לְפִי שֶׁגֵּרוּי בְּעָלְמָא בְּלֹא מִלְחָמָה לֹא נֶאֱסַר לְמוֹאָב, אֲבָל לְעַמּוֹן אָסַר אֲפִלּוּ סְתָם גֵּרוּי בְּלֹא מִלְחָמָה, לְפִי שֶׁמּוֹאָב שָׂכַר עַל יִשְׂרָאֵל אֶת בִּלְעָם וְלֹא מָצִינוּ שֶׁהָיָה לְעַמּוֹן חֵלֶק בָּזֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ מַעֲשָׂיו מִכָּל מָקוֹם גָּרַם צַעַר לְיִשְׂרָאֵל. וְעוֹד שֶׁמּוֹאָב הָיָה לוֹ חֵלֶק גַּם בַּזְּנוּת וְלֹא מָצִינוּ זֶה בִּבְנֵי עַמּוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁמִּצַּד שֶׁלֹּא קִדְּמוּם בְּלֶחֶם וּמַיִם גָּרְמוּ לָהֶם לִזְנוֹת כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת פִּינְחָס (במדבר כה יז), מִכָּל מָקוֹם לֹא מָצִינוּ שֶׁהִפְקִירוּ בְּנוֹתֵיהֶם. וְאוּלַי נִמְשַׁךְ זֶה לְשָׁרְשָׁם, כִּי גַם בְּמַעֲשֵׂה שֶׁל בְּנוֹת לוֹט הָיְתָה אִמָּם צְנוּעָה קְצָת.

Vocalized Edition