דְּבָרִים ב׳ · י״ח

אַתָּ֨ה עֹבֵ֥ר הַיּ֛וֹם אֶת־גְּב֥וּל מוֹאָ֖ב אֶת־עָֽר׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה׳ אומר: אתה עובר היום את גבול מואב את ער. רש״י מבאר, בצירוף הפסוק הבא, שמכאן שארץ עמון היא לצד צפון, שכן לאחר שעוברים את גבול מואב מגיעים אל בני עמון. אונקלוס מתרגם ״את עבר יומא דין ית תחום מואב ית לחית״. הפסוק מציין את הרגע שבו ישראל עוברים את גבול ער שבמואב, ומתקדמים לעבר ארץ בני עמון. זהו המשך תיאור המסע שבו מקבל העם הנחיות מדויקות בנוגע לגבולות שאסור לו לפגוע בהם. המיקום הגאוגרפי חשוב כדי להבין את סדר האזהרות על העמים השכנים שאין להתגרות בהם.
מבוסס על רש״י, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אתה עבר היום את גבול מואב, וקרבת מול בני עמון. מִכָּאן שֶׁאֶרֶץ עַמּוֹן לְצַד צָפוֹן:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אַתְּ עָבֵר יוֹמָא דֵין יָת תְּחוּם מוֹאָב יָת לְחָיָת

Onkelos Deuteronomy