הפסוק אוסר להסיג את גבול הרֵע, כלומר להזיז את סימני חלוקת הקרקע שקבעו הראשונים, בנחלה שינחל העם בארץ. רש״י מבאר ״לא תסיג״ מלשון החזרה לאחור, שמחזיר את סימן חלוקת הקרקע לתוך שדה חברו כדי להרחיב את שלו, ושואל: והלא כבר נאמר ״לא תגזול״, ומתרץ שיש כאן איסור נוסף ומיוחד. אבן עזרא מוסיף שפרשה זו נסמכה כאן משום שהסגת גבול מביאה לידי ריב, מכות ורציחה, ולכן נכתב אחריה ״נפש בנפש עין בעין״. אונקלוס מתרגם ״לא תסיג״ - ״לא תשני״, לא תשנה. הפסוק מגן על זכויות הקניין ומחלוקת הקרקע ההוגנת.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
לא תסיג נסמכה כאן שהרי ע״י השגת גבול באים לידי ריב ומכות ורציחה ולכך כתיב אחריו נפש בנפש עין בעין והטוען שחברו הסיג גבולו עליו להביא עדים לכך כתיב לא יקום עד אחד באיש לרוצח ולמסיג גבול ולכל דבר.