דְּבָרִים י״ז · י״ב

וְהָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה בְזָד֗וֹן לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤עַ אֶל־הַכֹּהֵן֙ הָעֹמֵ֞ד לְשָׁ֤רֶת שָׁם֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ א֖וֹ אֶל־הַשֹּׁפֵ֑ט וּמֵת֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הכתוב קובע שהאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן או אל השופט - יומת, ״ובערת הרע מישראל״. אבן עזרא מבאר ש״ומת האיש ההוא״ פירושו שבית דין ימיתוהו, והטעם כדי שכל ישראל ישמעו וייראו; ומוסיף שכאשר הזכיר את השופט ביאר את המשפטים שהוא חייב לשומרם. חזקוני מבאר ש״העומד לשרת״ מלמד שאין שירות אלא מעומד. כך הפסוק קובע את דין הזקן הממרה, החולק בזדון על הכרעת בית הדין הגדול, ומדגיש שעונשו נועד לחזק את סמכות ההוראה ואת אחדות ההלכה בישראל.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּגְבַר דִי יַעְבֵּד בִּרְשַׁע בְּדִיל דְלָא לְקַבָּלָא מִן כַּהֲנָא דְקָאֵם לְשַׁמָשָׁא תַמָן קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ אוֹ מִן דַיָנָא וְיִתְקְטֵל גַבְרָא הַהוּא וּתְפַלֵי עָבֵד דְבִישׁ מִיִשְׂרָאֵל

Onkelos Deuteronomy

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ומת האיש ההוא. בית דין ימיתוהו והטעם וכל ישראל ישמעו ויראו וכאשר הזכיר השופט באר המשפטים שהוא חייב לשמרם:

On Your Way

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

העמד לשרת אין שירות אלא מעומד.

Chizkuni