דְּבָרִים י״ד · ו׳

מפרסת. סְדוּקָה, כְּתַרְגּוּמוֹ:

פרסה. פלאנט"א:

ושסעת. חֲלוּקָה בִשְׁתֵּי צִפָּרְנַיִם, שֶׁיֵּשׁ סְדוּקָה וְאֵינָהּ חֲלוּקָה בַּצִּפָּרְנַיִם, וְהִיא טְמֵאָה:

בבהמה. מַשְׁמַע מַה שֶּׁנִּמְצָא בַבְּהֵמָה אֱכֹל, מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁהַשְּׁלִיל נִתָּר בִּשְׁחִיטַת אִמּוֹ (חולין ס"ט):

וְכָל בְּעִירָא דִסְדִיקָא פַרְסָתָא וּמַטִלְפָא טִלְפִין תַּרְתֵּין פַּרְסָתָא מַסְקָא פִשְׁרָא בִּבְעִירָא יָתַהּ תֵּיכְלוּן

וכל בהמה מפרסת פרסה אע״‎פ שמנאן בשמן הואיל ואינך בקי בשמותיהן נותן לך סימן בהן להבדיל הטהורות מן הטמאות. מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה שלש סימנין הם אין לה פרסה כגון כלב וחתול אסורה, ואם היא שסועה ואינה מעלת גרה כגון חזיר אסורה ואפילו יש לה פרסה כיון שאינה שסועה כגון סוס וחמור אסורה. ואם היא מעלת גרה ואין לה פרסה כגון גמל ארנבת ושפן אסורה.