דְּבָרִים י״ד · ג׳

לֹ֥א תֹאכַ֖ל כׇּל־תּוֹעֵבָֽה׃

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הפסוק מזהיר ״לא תאכל כל תועבה״, פתיחה לפרשת המאכלות האסורים. רש״י מבאר ש״כל תועבה״ הוא כל דבר שתיעבתי לך, ומביא דוגמה: אם צרם אדם את אוזן הבכור כדי לשוחטו מחוץ למקדש, הרי זה דבר מתועב, ובא הכתוב ללמד שלא ישחט ויאכל בעל מום זה. אבן עזרא מוסיף ש״כל תועבה״ הוא כל דבר שהוא נתעב לנפש הטהורה, כגון שרץ הארץ. מכאן שהאיסור כולל הן מאכלות שנאסרו במפורש והן דברים שנעשה בהם מעשה פסול ההופך אותם למתועבים לאכילה.

מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י אונקלוס אבן עזרא חזקוני

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כל תועבה. כָּל שֶׁתִּעַבְתִּי לְךָ, כְּגוֹן צָרַם אֹזֶן בְּכוֹר כְּדֵי לְשָׁחֳטוֹ בַמְּדִינָה הֲרֵי דָּבָר שֶׁתִּעַבְתִּי לְךָ, כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ, בָּא וְלִמֵּד כָּאן שֶׁלֹּא יִשְׁחַט וְיֹאכַל עַל אוֹתוֹ הַמּוּם. בִּשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב הֲרֵי דָּבָר שֶׁתִּעַבְתִּי לְךָ, וְהִזְהִיר כָּאן עַל אֲכִילָתוֹ (חולין קי"ד):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934