הפסוק מנמק את האיסור הקודם: כי עם קדוש אתה לה׳, ובך בחר ה׳ להיות לו לעם סגולה מכל העמים. רש״י מבאר שיש בישראל שתי מעלות: קדושת עצמם מאבותיהם, ועוד ״ובך בחר ה׳״. הספורנו מקשר את הפסוק לאיסור להתאבל יתר על המידה על המת: אין להצטער מאוד בשביל הנזק שמגיע למת במיתתו, כי עם קדוש אתה, המזומן לחיי העולם הבא, אשר קורת הרוח שבהם יפה מכל חיי העולם הזה. מכאן שהאבל המופרז אינו הולם עם שנבחר לסגולה ושמאמין בחיי הנצח הצפויים לנפטריו.
ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת כי עם קדוש אתה. וגם כן אין להצטער מאד בשביל נזק המגיע למת במיתתו כי עם קדוש אתה מזומן לחיי העולם הבא אשר קורת רוח בהם יפה מכל חיי העולם הזה: