דְּבָרִים י״ב · ד׳

לא תעשון כן. לְהַקְטִיר לַשָּׁמַיִם בְּכָל מָקוֹם, כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר. דָּ"אַ - ונתצתם את מזבחתם, ואבדתם את שמם, לא תעשון כן. אַזְהָרָה לַמּוֹחֵק אֶת הַשֵּׁם וְלַנּוֹתֵץ אֶבֶן מִן הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מִן הָעֲזָרָה (מכות כ"ב). אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹתְצִין אֶת הַמִּזְבְּחוֹת? אֶלָּא שֶׁלֹּא תַעֲשׂוּ כְמַעֲשֵׂיהֶם וְיִגְרְמוּ עֲוֹנוֹתֵיכֶם לְמִקְדַּשׁ אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁיִּתְחָרֵב (ספרי):

לָא תַעְבְּדוּן כֵּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן

לא תעשון כן. הטעם שלא תזבחו על הגבעות וההרים רק אל המקום שישום שמו:

לא תעשון כן - לזבוח לה' בכל מקום.

לא תעשון כן לזבוח להקב״‎ה בכל המקומות.

לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁהָאֻמּוֹת בּוֹחֲרִים לָהֶם לְטָעוּתָם הֶהָרִים הָרָמִים וְעֵץ רַעֲנָן, כִּי אֵין הָאֱלִילִים מְכַבְּדִין אֶת הַמָּקוֹם אֶלָּא הַמָּקוֹם מְכַבְּדָם, וְהַהוֹלְכִים אֶל הַטָּעוּת דּוֹרְשִׁים אֶל הַמָּקוֹם יוֹתֵר מֵאַחַר הַטָּעוּת, וּלְפִי שֶׁהַמָּקוֹם סִבָּה גְּדוֹלָה לַעֲבוֹדָה זוֹ, עַל כֵּן נֶאֱמַר: ״אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת״ וְגוֹ׳, אֲבָל אַתֶּם ״לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם״, שֶׁלֹּא אַתֶּם תִּהְיוּ הַבּוֹחֲרִים בַּמָּקוֹם, ״כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳״ וְגוֹ׳, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ הַבּוֹחֵר וְלֹא אַתֶּם, כִּי אֵין כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ תָּלוּי בַּמָּקוֹם אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַבֵּד מְקוֹמוֹ, לְפִיכָךְ ״לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ״, לֹא תִדְרְשׁוּ אֶל הַמָּקוֹם אֶלָּא תִּדְרְשׁוּ לְשִׁכְנוֹ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ עִקָּר וְהַמָּקוֹם טָפֵל לוֹ. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳״ וְלֹא גִלָּה אֶת הַמָּקוֹם מִיָּד, נָתַן הָרַב הַמּוֹרֶה שְׁלֹשָׁה טְעָמִים בַּדָּבָר, זְכָרָם מהרי״א בְּסִפְרוֹ.

וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁיֵּשׁ סוֹד בַּדָּבָר, כִּי אֲפִלּוּ לְאַבְרָהָם לֹא גִּלָּה מִיָּד, וְאָמַר ״עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ״ (בראשית כב ב), וְקָרָא שְׁמוֹ ״ה׳ יִרְאֶה״ (שם כב יד) כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ הָרוֹאֶה וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה. וְקָרוֹב לִשְׁמוֹעַ שֶׁלְּכָךְ לֹא גִּלָּהוּ, שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ בִּזָּיוֹן בְּשִׁילֹה וְנוֹב וְגִבְעוֹן, כְּשֶׁיֵּדְעוּ בְּבֵרוּר שֶׁלֹּא זוֹ הַנַּחֲלָה וְהַמְּנוּחָה. וְתֵדַע כִּי הַמְפָרְשִׁים אָמְרוּ שֶׁכָּאן נִרְמָז שִׁילֹה וּבֵית עוֹלָמִים, וְהוֹכִיחוּ זֶה מֵחֲמַת כַּמָּה שִׁנּוּיִים שֶׁרָאוּ בַּפָּרָשָׁה, כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר עַל שִׁילֹה ״כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם וְגוֹ׳ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם״, מַשְׁמָע שִׂימָה בְּעָלְמָא לְפִי שָׁעָה, וְהַיְנוּ שִׁילֹה. וְאַחַר כָּךְ אָמַר: ״וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם״, ״לְשַׁכֵּן״ מַשְׁמָע קֶבַע לְדוֹרוֹת. בָּרִאשׁוֹן אָמַר ״וְנִדְרֵיכֶם״, וּבְבֵית עוֹלָמִים ״וּמִבְחַר נִדְרֵיכֶם״, וְהוֹסִיף בּוֹ ״וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה׳״, וּבָרִאשׁוֹן לֹא הִזְכִּיר ״לִפְנֵי ה׳״. בָּרִאשׁוֹן אָמַר ״אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם״, וּבְבֵית עוֹלָמִים הוֹסִיף ״אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם״. בַּשֵּׁנִי אָמַר ״אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ״, מַשְׁמָע בַּמָּקוֹם, וּבָרִאשׁוֹן לֹא הִזְכִּיר ״בּוֹ״.

וְעַל זֶה קָשֶׁה לִי, הֲרֵי בָּרִאשׁוֹן נֶאֱמַר ״מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם״ מַשְׁמָע שֶׁגָּבָה הַכֶּסֶף מִכָּל הַשְּׁבָטִים, וְהוֹכִיחַ רַשִׁ״י זֶה סוֹף סֵפֶר שְׁמוּאֵל (ב׳ כד כד) מִמַּה שֶּׁכָּתוּב שָׁם: ״שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים״ וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (א׳ כא כה) כְּתִיב: ״מִשְׁקַל שֵׁשׁ מֵאוֹת״, אֶלָּא שֶׁגָּבָה חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל מִכָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט וְעָלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת. וְאִם כֵּן בְּוַדַּאי פָּסוּק רִאשׁוֹן מְדַבֵּר בְּבֵית עוֹלָמִים אֲשֶׁר בָּנָה דָּוִד. וְעוֹד קָשֶׁה לִי, הֲלֹא מִימוֹת עוֹלָם נִבְחַר הַמָּקוֹם שֶׁל בֵּית עוֹלָמִים, וּרְאָיָה מֵאָדָם שֶׁהִקְרִיב שָׁם, וְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל עֲקֵדַת יִצְחָק מוֹכִיחַ זֶה, וּמַהוּ שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳״ - לְהַבָּא מַשְׁמָע? וּמַה שֶּׁאָמְרוּ שֶׁלְּשׁוֹן שִׂימָה מַשְׁמָע שִׂימָה כָּל דְּהוּ, אֵין דַּעְתִּי נוֹחָה בְּפֵרוּשׁ זֶה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר (דברים לא יט): ״וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם״, וְכִי צִוָּה ה׳ לָשׂוּם הַתּוֹרָה בְּפִיהֶם שִׂימָה כָּל דְּהוּ? וְעַיֵּן מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם״ (שמות כא א), מַשְׁמָע שֶׁאִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, שֶׁלְּשׁוֹן שִׂימָה מוֹרֶה עַל דָּבָר קָבוּעַ אֲשֶׁר לֹא יָסוּר לְעוֹלָם.

עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי בְּהֵפֶךְ זֶה, וּבָזֶה יְתוֹרַץ הַכֹּל, כִּי מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם״, מְדַבֵּר בְּבֵית עוֹלָמִים שֶׁנִּגְבָּה מִכָּל הַשְּׁבָטִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמָּקוֹם הַהוּא כְּבָר נִבְחַר מִימוֹת הָאָבוֹת, מִכָּל מָקוֹם אָמַר ״אֲשֶׁר יִבְחַר״ לְשׁוֹן לְהַבָּא, עַל שֶׁסּוֹפוֹ לִבְחוֹר בִּגְבִיַּת הַכֶּסֶף שֶׁיִּהְיֶה מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם. לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר ״יִבְחַר בּוֹ מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם״ כִּי ״בּוֹ״ קָאֵי עַל הַמָּקוֹם וְהַמָּקוֹם כְּבָר נִבְחַר, וּמַה שֶּׁאָמַר ״אֲשֶׁר יִבְחַר״ הַיְנוּ שֶׁיִּבְחַר הַגְּבִיָּה מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם, ״לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם״, שִׂימָה שֶׁל קֶבַע, ״לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ״, רוֹצֶה לוֹמַר דִּרְשׁוּ נָא מִזְּקֵנִים וּנְבוֹנִים וְיַגִּידוּ לָךְ כִּי זֶה הַמָּקוֹם נִבְחַר לִקְדֻשָּׁה מִימוֹת עוֹלָם. ״וּבָאתָ שָּׁמָּה״ לְשׁוֹן יָחִיד, כִּי פָּסוּק זֶה אַזְהָרָה לָרַבִּים אַזְהָרָה לַיָּחִיד שֶׁלֹּא יַקְרִיבוּ בַּבָּמָה, לֹא זוֹ רַבִּים שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ בָּהֶם שֶׁרְצוֹנָם לְהִבָּדֵל מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֲפִלּוּ יָחִיד שֶׁאֵין בּוֹ חֲשָׁשָׁה זוֹ מִכָּל מָקוֹם לֹא יַקְרִיב בַּבָּמָה. ״וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה״ וְגוֹ׳, מַה שֶּׁלֹּא אָמַר ״מִבְחַר נִדְרֵיכֶם״ לְלַמֵּד שֶׁיָּבִיא מִן הַמֻּבְחָר, לְפִי שֶׁהוּא קַל וָחוֹמֶר מִשִּׁילֹה, וְעוֹד שֶׁאֲפִלּוּ הֲבָאָה כָּל דְּהוּ גּוֹרֶמֶת לָאָדָם הַצְלָחָה בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ זֶה בְּיֶתֶר שְׂאֵת. וְאָמַר ״וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי ה׳״, שֶׁאֲפִלּוּ הָאֲכִילָה הַגּוּפָנִית לִפְנֵי ה׳ הִיא שָׁם, וְקַל וָחוֹמֶר הַשִּׂמְחָה שֶׁהִיא בַּנֶּפֶשׁ. וְאָמַר ״אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם״, כִּי מִסְתָּמָא בִּירוּשָׁלַיִם קָנוּ לָהֶם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים (נחום א יב) בָּתִּים חֲשׁוּבִים, וּבָזֶה כָּלַל כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ.

וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן וְגוֹ׳ וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ״ וְגוֹ׳, מַשְׁמָע שֶׁזֶּה מְדַבֵּר בַּמָּקוֹם שֶׁנִּבְחַר סָמוּךְ לְהַעֲבָרַת הַיַּרְדֵּן, דְּהַיְנוּ שִׁילֹה, וְעָלָיו אָמַר ״אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ״ כִּי סוֹפוֹ לִבְחוֹר בַּמָּקוֹם הַהוּא לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם לְפִי שָׁעָה, כִּי הַמִּשְׁכָּן נִקְרָא בְּשֵׁם זֶה לְפִי שֶׁהָיָה לְפִי שָׁעָה. ״וּשְׂמַחְתֶּם שָׁם לִפְנֵי ה׳״, דַּוְקָא הַשִּׂמְחָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ לִפְנֵי ה׳ הִיא, וְכָל הָעִנְיָן מְבֹאָר מֵעַצְמוֹ. וּמַה שֶּׁחָזַר וְאָמַר ״כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ״, הַיְנוּ גַּם כֵּן שִׁילֹה שֶׁהָיָה בְּאֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים וְלֹא מִכֻּלָּם, וּבָא הַכָּתוּב לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה בַּדָּבָר כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ״י אֲפִלּוּ בְּשִׁילֹה, וְקַל וָחוֹמֶר בְּבֵית עוֹלָמִים. וְאִלּוּ לֹא חָזַר וְאָמַר ״כִּי אִם בַּמָּקוֹם״ וְגוֹ׳, הָיִיתִי אוֹמֵר, מַה שֶּׁאָמַר ״הִשָּׁמֶר לְךָ״ לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה בַּדָּבָר - הַיְנוּ דַּוְקָא בְּבֵית עוֹלָמִים. וּפֵרוּשׁ זֶה אֲמִתִּי וְנָכוֹן.

לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מִנַּיִן לַמּוֹחֵק אוֹת מִן הַשֵּׁם שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? דִּכְתִיב ״וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן״, עַד כָּאן. וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז שְׁנֵי פְּרָטֵי דִּינִים שֶׁיֶּשְׁנָם בְּדִין הַמּוֹחֵק שֵׁם מִשְּׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ: אֶחָד הַשֵּׁם עַצְמוֹ, וְאֶחָד הַנִּטְפָּל לַה׳ מִלְּאַחֲרָיו. בְּאָמְרוֹ ״לַה׳״ הֲרֵי אַזְהָרָה עַל הַשֵּׁם, וְלֹא הֲוָיָ״ה לְבַד אֶלָּא שֶׁכָּל כַּיּוֹצֵא בּוֹ מִשְּׁמוֹתָיו, וְזֶה בִּנְיַן אָב לָהֶם. וְאָמְרוֹ אֱלֹהֵיכֶם רָמַז לְכֶ״ם שֶׁנִּטְפְּלוּ לֵאלֹהִים. וּמַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ו׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה שֶׁאֵין לוֹקֶה אֶלָּא עַל אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, כֵּיוָן שֶׁאֵין הַדָּבָר מְפֹרָשׁ בְּפֵרוּשׁ בַּכָּתוּב אֵינוֹ לוֹקֶה עָלָיו. וְשָׁם בְּסִפְרֵי אָמְרוּ עוֹד וְזֶה לְשׁוֹנָם: מִנַּיִן לְנוֹתֵץ אֶבֶן אַחַת מִן הָעֲזָרָה שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? דִּכְתִיב ״לֹא תַעֲשׂוּן״ וְגוֹ׳. נִרְאֶה שֶׁלֹּא אָמַר בְּדִיּוּק אֶבֶן אַחַת אֶלָּא שֶׁעוֹשֶׂה בִּנְתִיצָתוֹ רֹשֶׁם בַּבִּנְיָן.