דְּבָרִים י״ב · ג׳

מזבח. שֶׁל אֲבָנִים הַרְבֵּה:

מצבה. שֶׁל אֶבֶן אַחַת, וְהוּא בִּימוֹס שֶׁשְּׁנוּיָה בַּמִּשְׁנָה (עבודה זרה מ"ז): אֶבֶן שֶׁחֲצָבָהּ מִתְּחִלָּתָהּ לְבִימוֹס:

אשרה. אִילָן הַנֶּעֱבָד:

ואבדתם את שמם. לְכַנּוֹת לָהֶם שֵׁם לִגְנַאי, בֵּית גַּלְיָא - קוֹרִין לָהּ בֵּית כַּרְיָא, עֵין כֹּל - עֵין קוֹץ (שם ל"ו):

וּתְתָרְעוּן יָת אֱגוֹרֵיהוֹן וּתְתַבְּרוּן יָת קָמָתְהוֹן וַאֲשֵׁרֵיהוֹן תּוֹקְדוּן בְּנוּרָא וְצַלְמֵי טַעֲוָתְהוֹן תְּקוֹצְצוּן וְתוֹבְדוּן יָת שִׁמְהוֹן מִן אַ:תרָא הַהוּא

ואשריהם. הם עצים:

ואבדתם את שמם. שלא יזכרו:

ונתצתם את מזבחתם אהדריה קרא בשביל ואבדתם את שמם. ואשריהם תשרפון באש ובפרשת ואתחנן כתיב ואשריהם תגדעון ואמרו רבותינו כשנטעו ואחר עבדו מגדע מה שנוסף אחר שעבדו וכשנטעו אחר העבודה כולו בשריפה.

ופסילי אלהיהם תגדעון ובפרשת ואתחנן כתיב ופסילי אלהיהם תשרפון באש לומר אילן שפסלו במחובר וגדעו נוטל מה שגדעו היינו תגדעון אבל פסול שנפסל כולו בתלוש ישרף. ד״‎א ליתן כאן וכאן גדיעה ושריפה שאם ישרפנו בלא גדיעה שמא לא ישרפנו כולו ואם יגדענו בלא שרפה הרי יעמידנו.

ואשריהם תשרפון באש ע״‎י שארץ כנען היתה מוחזקת להם לישראל מאת הקב״‎ה ובשעה שאמרו בעגל אלה אלהיך ישראל אוו לאלוהות הרבה ונעשו כל העבודת כוכבים שבארץ כנען משל ישראל ועבודת כוכבים של ישראל אין לה בטול עולמית.

ואבדתם את שמם כמו שמצינו מוסבות שם.

וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (עבודה זרה מה:): ״מַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ? הֲרֵי כְּבָר אָמַר ׳אַבֵּד תְּאַבְּדוּן׳״? וְאָמְרוּ שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לְשָׁרֵשׁ אַחַר שָׁרְשֵׁי הָאֲשֵׁרָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא אָמַר שֶׁבָּא לוֹמַר לְשַׁנּוֹת שְׁמָהּ לְבִזָּיוֹן, עַד כָּאן. וְאוּלַי שֶׁבָּא הַכָּתוּב לִתֵּן אַזְהָרָה עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָאֲרָצוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם שֶׁשְּׁאָר אֲרָצוֹת, הֲגַם שֶׁאָנוּ חַיָּבִין לְאַבֵּד עֲבוֹדָה זָרָה, אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ לְאַבְּדָהּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁצָּרִיךְ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ לְאַבְּדָהּ מִכָּל אַרְצֵנוּ, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁהִיא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.