הכתוב מזהיר להישמר שלא לעזוב את הלוי כל הימים על האדמה. רש״י מבאר ש״השמר לך״ בא לתת לא תעשה על הדבר, ומדייק ב״על אדמתך״: דווקא בארץ ישראל אתה מוזהר עליו, אבל בגולה אינך מוזהר עליו יותר מעל שאר עניי ישראל. רשב״ם מבאר ש״כל ימיך על אדמתך״ פירושו כל הימים אשר אתה חי על האדמה. כך הפסוק חוזר ומדגיש את החובה המתמדת לדאוג ללוי חסר הנחלה כל עוד ישראל יושבים על אדמתם.
על אדמתך הואיל ויש לישראל נחלה בארץ וללוי אין נחלה צריך שיתנו עיניהם עליהם בשעה שהם שרויין על אדמתן אבל בגולה לא שכשם שאין ללוי נחלה כך אין לישראל נחלה.
