דְּבָרִים י״ב · י״ח

כִּ֡י אִם־לִפְנֵי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ תֹּאכְלֶ֗נּוּ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֘יךָ֮ בּוֹ֒ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֖י אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְשָׂמַחְתָּ֗ לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃

במילים פשוטות

הכתוב מצווה לאכול קדשים אלו רק לפני ה׳ במקום הנבחר, האדם ובני ביתו והלוי אשר בשעריו, ולשמוח לפני ה׳ בכל משלח יד. רש״י מבאר ש״לפני ה׳״ הוא לפנים מן החומה, ומוסיף לגבי ״והלוי אשר בשעריך״: אם אין לך לתת לו מחלקו כגון מעשר ראשון, תן לו מעשר עני, ואם אין מעשר עני הזמינהו על שלמיך. כך הפסוק מחייב לאכול את הקדשים במקום הנבחר מתוך שמחה, ומדגיש שוב את האחריות לצרף את הלוי אל השולחן ואל השמחה שלפני ה׳.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לפני ה'. לִפְנִים מִן הַחוֹמָה:

והלוי אשר בשעריך. אִם אֵין לְךָ לָתֵת לוֹ מֵחֶלְקוֹ, כְּגוֹן מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, תֵּן לוֹ מַעְשַׂר עָנִי, אֵין לְךָ מַעְשַׂר עָנִי, הַזְמִינֵהוּ עַל שְׁלָמֶיךָ (ספרי):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אֱלָהֵן קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ תֵּיכְלִנֵהּ בְּאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ בֵּהּ אַתְּ וּבְרָךְ וּבְרַתָּךְ וְעַבְדָךְ וְאַמְתָךְ וְלֵוָאָה דִי בְקִרְוָיךְ וְתֶחֱדֵי קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּכָל אוֹשָׁטּוּת יְדָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל